שאלת הקורא: הספר "קדחת תאילנד" והבדלים תרבותיים

העובדה שנשים תאילנדיות רבות חולמות על דברים חומריים, כסף, מתנות ובתים נובעת באופן עקרוני לרוב לא מהנשים התאילנדיות, אלא מהפרנג, שגורמות ותומכות במידה רבה בדפוס הציפיות הזה בעצמן.
ציפייה שמדברת על עצמה ולעיתים הופכת לגלויה, וכבר נתפסת בעיני רבים כמפתח היחיד להשגת משהו.
לעתים קרובות זה פרנג שחופר את קבר היחסים שלהם, כי הם מאמינים שהם צריכים לפצות על הפרשי גיל או חסרונות אחרים עם כסף, מתנות וכו'.
לעתים קרובות נעשה שימוש גם בדיוניהן של הנשים הללו, שעליכם להוכיח את אהבתכם האמיתית רק בדרך זו.
רק יין צלול, וגם הצבת גבולות הוגנים למשפחה, מונעים את השפלה כפרה מזומנים.
אם היין הצלול והגבול ההוגן הזה לא נופל על אדמה פורייה, ואתה ממשיך לחשוב ברגל האמצעית ולא בראש, אתה נושא בעצמך האשמה הגדולה ביותר, בניגוד למה שנאמר אחר כך.

הספר נועד להתחיל את הדיון בין האוהבים. לא לציין את ההבדלים בשחור ולבן. זו לא המציאות. לכן הוא גם דו לשוני כך שכל אחד יכול לקרוא על מה מדובר בשפת האם שלו. ואז דנו כיצד אתם מבינים אחד את השני. זה נותן תובנות נחמדות ומעניינות על התרבות של זה.