כבוד להורים ולסבים, חלק חשוב מחיי המשפחה התאילנדים
ג'ון ופני / Shutterstock.com
החברה התאילנדית מאורגנת בצורה היררכית. זה בא לידי ביטוי גם בחיי המשפחה. סבא וסבתא והורים נמצאים בראש ההיררכיה ותמיד יש להתייחס אליהם בכבוד. גם מבנה היררכי זה מעשי ומונע קונפליקטים.
במיוחד בכפר תאילנד, המשפחות גדולות ואנשים חיים תחת קורת גג אחת, לפעמים עם סבא וסבתא. רצוי מבנה ברור. התאילנדים אוהבים ומפנקים ילדים, אבל הם גם די קפדנים איתם. ילדים חייבים לדעת את מקומם, להתנהג בנימוס ולהראות כבוד. הורים מצפים מהם להמשיך להציג התנהגות זו בבגרות.
ילדים חייבים לגלות כבוד להורים
ילדים תאילנדים תמיד מכבדים ואסירי תודה כלפי ההורים. הם גם מוצאים את זה די נורמלי מכיוון שהם גודלו באהבה על ידי ההורים וההורים שילמו עבור חינוך הילד. עלבון חמור להורים תאילנדים הוא ילד שמפגין חוסר כבוד ואינו אסיר תודה. יש גם היררכיה המבוססת על גיל בין אחים ואחיות. לאח הבכור יש יותר סמכות מאשר לבן משפחה צעיר יותר.
אחים ואחות בתאילנד
גם בשפה התאילנדית מבחינים בין בני משפחה מבוגרים לצעירים יותר. כמה דוגמאות:
אמא = מאה
אבא = רֶגֶל
ילד פונה להורים עם khun mea en כפת חון (גברת אמא ומר אבא)
אח גדול = פיפי צ'אי
אחות גדולה = פיפי
אח צעיר = נונג צ'אי
אחות צעירה = לא סאו
ילדים מפרנסים את ההורים כלכלית
ילדים רבים, לפעמים אפילו בגיל קטינים, עוזבים את כפר הולדתם כדי לחפש עבודה בבנגקוק. אבל בין אם הם נשארים בכפר או עוברים לעיר, חלק גדול מהשכר הולך להורים כדי לפרנס אותם כלכלית.
הישאר בבית או קח הורים
בסופו של דבר, רוב הבנים ו/או הבנות חוזרים לכפר הולדתם כדי להמשיך ולגור בקרבת הוריהם ולטפל בהם או לקלוט אותם במידת הצורך. זה גם לא נדיר שצעירים תאילנדים ממשיכים לגור בבית הוריהם, גם כשהם מבוגרים מספיק כדי לנהל את חייהם בעצמם. בנות לא עוזבות את הבית עד שהן מתחתנות. אישה לא נשואה שחיה לבדה תיפול קורבן לרכילות ולשון הרע. כולם בכפר יגידו שהיא לא טובה ושהיא כנראה 'מיה נוי', אשה שנייה או פילגש של איש עשיר.
ילדים הם הפנסיה לתאילנדים מבוגרים
תאילנד אין מערכת פנסיה תקינה כמו במערב. אז ההורים תלויים לחלוטין בתמיכת ילדיהם. בתי אבות או בתי אבות הם אפוא לא תופעה מוכרת בתאילנד. וגם אם היו שם, ילדים לא היו שולחים לשם את הוריהם. הם רואים בטיפול בהורים עד המוות סוג של הכרת תודה על החינוך והאהבה שקיבלו.
תיקון קטן:
אמא = แม่ mâe: (הטון נופל)
אבא = พ่อ phôh (הטון נופל)
ילד פונה להורים עם khoen mea ו-khoen paw (שאיפה K). כאות כבוד אתה יכול גם לפנות להורים של חברים וכו' עם (khoen) phôh / mâe:.
אח גדול = พี่ชา phîe chaaj (הטון נופל, הטון האמצעי)
אחות גדולה = พี่สาว phîe sǎaw (הטון נופל, הטון האמצעי)
אח צעיר = น้องชาย nóhng chai (גוון גבוה, טון בינוני)
אחות צעירה = น้องสาว nóhng sǎaw (גוון גבוה, טון בינוני)
ואז יש סדרה שלמה של מילים למשפחה אחרת, למשל יש מונחים נפרדים לאמא של אמא שלך ולאמא של אבא שלך (בזמן שאנחנו קוראים לשתיהן סבתות). כך גם עם דוד, דודה וכו'. לתאילנדים יש מילים נפרדות לצד האב והאם, ולמי שצעיר או מבוגר יותר. קָשֶׁה!
מתוך החוברת של רונלד שוטה שפה תאילנדית, עמודים 51-52:
*ลูก – lôe:k – ילד – טון יורד
หลาน – lǎan – נכד, בן דוד (דוד) – נימה עולה
ป้า - פאה - דודה (אחות גדולה להורים) - טון יורד
ลุง – loeng – דוד (האח הגדול של ההורים) – טון בינוני
น้า – náa – דודה/דוד (אחיה/אחותה הצעירים של אמא) – נימה גבוהה
อา – aa – דודה (אחיו/אחותו הצעירים של האב) – טון בינוני
ปู่ – pòe: – סבא (צד אבא) – טון נמוך, oeee ארוך
ย่า – jâa – סבתא (אבי) – טון נמוך
ตา – taa – סבא (צד אימהי) – טון בינוני
ยาย - jaaj - סבתא (צד אימהי) - טון בינוני
קרט הפוך -ǎ- הוא גוון עולה רוב! כמו איך אתה שואל שאלה. אז Sǎaw בנימה שואלת/עולה.
אולי אני מקבל טקסט אחר על המסך שלי, אבל הקטע לא אומר שמישהו מתלונן, נכון?
אבל כדי להרחיב עוד על ההערה, זה נכון שהטיפול בקשישים בהולנד נקנה על ידי גביית היטלים/מיסים ואז תמיד אפשר להפנות את האצבע לממשלה או לנסות לזכות בכבוד בכסף.
נחמד וקל ואתה יכול פשוט לשבת על הכיסא שלך, גם אם זה נוגע להורים שלך.