מכתבים מאלמן (2)
לזכרה של אשתי היקרה אני רושם כמה אנקדוטות יפות, מיוחדות או כיפיות. מלי הייתה אישה יפה ויחד חווינו הרבה דברים מהנים או מדהימים. להלן כמה מאותם אירועים שאני יכול להסתכל עליהם אחורה בחיוך.
אתה יכול לקרוא את חלק 1 כאן: www.thailandblog.nl/column/letters-van-een-weduwnaar/
ינשוף הלילה
זה היה 2011, מלי עדיין גרה בתאילנד ובעיקר שמרנו על קשר דרך הסקייפ. לפעמים אנחנו נותנים לטלפון אחד של השני לצלצל קצר כדי ליידע את השני שאתה מחובר. לילה אחד העירה אותי פתאום משיחת טלפון. למרות הזמן הבלתי אפשרי שהפעלתי את המחשב שלי לסקייפ, מה יכול לקרות כדי להעיר אותי באמצע הלילה? פתחתי את סקייפ, מהצד השני הייתה מלי שציינה שהוא שכח לגמרי מהפרש השעות. היא התנצלה ואמרה לי לחזור לישון בקרוב. זה נראה לי קצת אבסורדי, אחרי הכל כבר העירו אותי ודיברנו עוד שעה לפחות.
חמות גסה
מלי סיפרה לי לפני כמה חודשים כמה וולגרית היא מצאה את אמי כשמלי רק הגיעה להולנד. אמא שלי באה לבקר אותנו והתחילה לצעוק 'כוס, כוס'. שפה גסה כזו, זה לא אפשרי, חשבה מלי. רק מאוחר יותר ירד הפרוטה שאמא ניסתה למשוך את תשומת לבו של החתול שלנו.
סע כמו תאילנדי
במהלך ששת החודשים הראשונים, אזרח זר עדיין רשאי לנהוג במכונית בהולנד. זה כמובן היה כל כך נחמד כי אז לא הייתי צריך לנהוג כל הזמן. נהיגה בתנועה הולנדית עברה היטב במאלי. עד שיום שקט אחד נסענו לאבא שלי. הכבישים היו כמעט ריקים, לא ניתן לראות מכונית בצומת הגדול האחרון. מיינו אותנו מראש לפנות שמאלה, האור הפך לירוק ופתאום מלי נסעה כמעט שמאלה מסביב לאי התנועה. "נכון, KWA, KWA!" צעקתי. למרבה המזל, לא הגיעה תנועה, למרות שזו בדיוק הסיבה שהיא הייתה על טייס אוטומטי. ובכן, יכול לקרות אם אתה רגיל לנהוג בצד השני של הכביש.
Khi נוק תאילנדי
למרבה המזל, למלי לא היה חור ביד, אבל היא הצליחה לבצע רכישות (יקרות יותר) באופן ספונטני. היא הראתה לפעמים מה היא רוצה לקנות לעצמה, לי או לנו ביחד. לפעמים אמרתי שאני לא חושב שזו קנייה נבונה ושהמוצר לא יועיל לנו מעט. לעתים קרובות צדקתי, והמוצר הגיע עד מהרה לחלק האחורי של הארון. כמובן שנתתי למלי לעשות מה שהיא רוצה והיא ממש לא הייתה צריכה להצדיק את הרכישות שלה, אבל היא הראתה לא פעם שהיא מתכוונת לקנות.
יום אחד שוב הגיע הזמן, מלי ראתה משהו יפה, תכשיט אני חושב, והראתה לי אותו. שאלתי אותה אם היא אוהבת את זה ובאמת תשתמש בזה. מלי חשבה לרגע ואז אמרה לי שהיא לא תקנה את זה בכל זאת. אמרתי לה 'אם את באמת אוהבת את זה, תקני'. אמרו לי 'לא' נחרץ. אמרתי שוב שאם התכשיט הזה ישמח אותה, היא צריכה לקנות אותו. מלי קצת כעסה ואמרה שהיא ממש לא רוצה לקנות את זה יותר. 'למה לא?' שאלתי. בחיוך רחב היא ענתה 'תאי קיי נוק*, עדיף לחסוך בכסף. אני חכם'. מבחינה כלכלית, לא הייתי צריך לדאוג שמאלי תעשה דברים מוזרים עם הכסף שלנו. קראתי סיפורים כמו דמי כיס עבור השותף התאילנדי או הגנה על חשבון הבנק של עצמך, כפי שחלק מהשותפים ההולנדים נוטים לעשות בהפתעה כלשהי.
* Khi nok > צואת ציפורים, קמצנית (טבע). משמש בדרך כלל לפאראנג (אפים לבנים): 'Farang khi nok'.
רוקדת במטבח
לפעמים קרה שנשארו שאריות או נשכחו מרכיבים. לפעמים פתחתי את המקרר ושאלתי את מלי אם לא כדאי אפילו לסיים משהו. 'כן, מחר' הייתה לעתים קרובות התשובה. אבל גם אז דברים נשכחו לפעמים או שלא התחשק לנו לאכול את המוצר הזה. אם היינו צריכים לזרוק אוכל, אמרתי לפעמים שהזהרתי נגד זה וזה קצת חבל. לפעמים התבדחתי שמאלי בטח אהבה לזרוק דברים. מלי לא תמיד אהבה לשמוע את זה, אז בכל פעם שהיא שלפה משהו מהמקרר היא יכלה להגיד לי לשתוק במבט לא מרוצה. לאחר מכן הוצאתי את המוצר מהמקרר, חייכתי חיוך רחב וריקוד קטן. לאחר מכן חזרה מלי בטון קצת יותר חזק שאסור לי לומר דבר. לזה אמרתי 'אני לא אומר כלום' ואז ריקוד שמח והתקדמתי בקצב לעבר פח האשפה בזמן ששרתי 'אני לא אומר כלום, אני אוהב... ג'אג'ה... אני לא אומר כלום, אני אוהב, כן, לאללה'. כמובן מלי ציינה שאני לא ממש בסדר בראש, ולאחר מכן שנינו פרצנו בצחוק.
היא בטח הייתה ילדה ממש נהדרת.
תמיד הטועים הולכים קודם.
שוב, תנחומיי העמוקים בזמן שאתה מעבד את האובדן הנורא הזה.
היא הייתה פשוט גברת יפה מלאת אושר, שמחה וחיוביות. משהו שגם הקרין עלי והפך אותי לאדם עוד יותר טוב.
למען השלמות, קישור לחלק 1 (התוסף שיוצר קישורים קשורים באופן אוטומטי נכשל או מושבת כעת):
https://www.thailandblog.nl/column/brieven-van-een-weduwnaar/
רוב יקר,
בהצלחה , נסי להחזיק בזיכרונות הטובים שהיו לך עם מלי !
הם לעולם לא יכולים לקחת את זה ממך!
בארט.
נחמד החוויות האלה, הן כל כך מזוהות, חווה ינשוף לילה, נוהג כמו הולנדי בתאילנד, אני תופס מדי פעם את הכתף השמאלית לחגורת הבטיחות באוטו, לפעמים מדליק את מגב השמשות כשאני רוצה ללכת לכיוון רוצה לקחת את הכיכר בדרך הלא נכונה ברגע לא שמור, אשתי אוהבת לקנות את הבגדים שלי מדי פעם בקניון, שם זה הרבה יותר יקר, בעוד שהיא אוהבת לקנות את הבגדים שלה בשוק, khi nok, זה זול יותר שם, אם אשתך חושבת ככה, אתה בסדר, אין כסף דופק, אני כבר לא רוקד בניצחון במטבח, אני משאיר הכל במקרר הגדול שאני לא משתמש בו בעצמי, השאר מנוהל על ידי שלי אישה, כל כך רגועה, מעט מאוד נעלם. ככה עושים את זה, ריקודים נחמדים, יופי, ואז צוחקים, אלה הזכרונות היפים האלה.
נהדר, תחזיקי מעמד, אני מקווה שזה כבר מעלה לך חיוך קטן על הפנים.
בוא עם האנקדוטות האלה, כיף לשמוע.
NicoB
אני מוצא את זה מצחיק שמצבים דומים יכולים להתרחש באותה מידה עם שני אנשים שמגיעים מאותו כפר בהולנד. כמובן, יש לקחת את המילה 'ניתן להשוות' בצורה רחבה מאוד עם הסיפור על "כוס, כוס", אבל כנראה שרוב המקררים ההולנדים מלאים ב"שרידים בלתי אכילים". אפילו לשכוח את הפרש השעות קורה לרבים שנמצאים בנסיעת עסקים ארוכה ורוצים לשמוע את החדשות האחרונות מהבית.
נכון לעכשיו, ההולנדים רוצים לפעמים, אך לעתים קרובות באופן בלתי הולם מדי, להדגיש "כמה שונה" ו"כמה ייחודי" התרבות המקומית שלהם. הסיפורים האלה של רוב ו' גורמים לך להבין שזה לא נורא עם ה'להיות שונה וייחודי' הזה. הרי הסיפורים שלו עוסקים בשני אנשים משתי תרבויות שונות לחלוטין ולמרות ההבדל התרבותי העצום הזה, יש את הזיהוי הזה. אני חושב שזה נחמד להיות מסוגל לראות את זה ואני מודה לרוב ו' על שאיפשר זאת בכך שכתב על חייו עם מלי. תודה!
Helemaal mee eens Taitai. Cultuur is maar een dun sausje over een brok menselijk karakter. We kwamen dan wel uit hele andere landen en culturen, maar dat is nooit een obstakel geweest of bron van verwarring of onbegrip. Als mensen waren we gewoon een prima match, twee persoonlijkheden die het meer dan fantastisch met elkaar konden vinden met liefde en respect naar elkaar toe. Het hele “dat is hun cultuur” vind ik dan ook zwaar overdreven. In handleiding hoe om te gaan met Thai zie ik dan ook niets zinnigs, want herkenbaarheid in elkaars persoonlijkheid voerde veruit de boventoon. Nu heb ik wel een zwak voor Azië en Aziatische dames maar Mali had even zo goed iemand uit mijn eigen dorp kunnen zijn. We waren gewoon twee mensen die zielsveel van elkaar hielden en daarvoor alles over hadden om samen te zijn.