PICHAYANON PAIROJANA / Shutterstock.com
אשתי ואני התנדבנו כמורים לאנגלית באזור עיסאאן והדברים הבאים קרה לנו במהלך מה שחשבנו שהוא יום עבודה רגיל.
אז בדיוק הכנו את עצמנו לכמה שיעורים לילדי בית הספר היסודי הידידותי הזה, שם בין שדות האורז. זה יהיה 3 עד 4 שיעורים, הפרוסים על פני היום, כפי שהורגלנו. בית הספר הזה היה אחד מבתי הספר הממוקמים בצורה היפה ביותר והילדים היו מאוד ידידותיים והיו להוטים ללמוד. הם אהבו להתבדח, אבל הם גם רצו ללמוד הרבה.
כרגיל, הלכנו תחילה לבית הספר באן טון של רטנה ובעלה של המנהל בא לאסוף אותנו כדי ללכת לבית הספר שלו (הוא היה המנהל שם). עד כה הכל הלך כמתוכנן. אבל היו מעט מאוד ילדים הפעם... בעצם רק ילדים מגיל 1,2, 3 ו-6 וכמה גדולים יותר משנת XNUMX שדווקא נראו קצת לא במקום. ולמרבה הפלא, לא אמרו לנו איזה שיעור ללמד. פשוט ישבנו וחיכינו בחדר הצוות.
לאחר כחצי שעה, הגיעה אלינו הקולגה שבדרך כלל תצטרך ללמד אנגלית בבית הספר הזה (אבל היא בקושי יכלה לדבר מילה באנגלית) באמצעות מחשב תרגום (שרבים מהם ניתן לרכוש ב- תאילנד...) ספרו לנו שאנחנו הולכים לעשות "אנחנו הולכים למרחק" והאם אנחנו רוצים לבוא איתנו לאזור המוצל מתחת לבית הספר שבו התאספו כל הילדים ושם עדיף לשאת את החום.
שם ישבו כל הילדים, מסודרים בתור מסודר על הרצפה, וחיכו לדברים שיבואו. אחת המורים התחילה לספר סיפור (בתאילנדית כמובן, שלא הצלחנו להבין) ושרו כמה שירים ונערך ריקוד, אבל זה לא נראה כמו יום לימודים אמיתי.
Woottisak / Shutterstock.com
ואז הקוף יצא מהשרוול. יצאנו למעין טיול בית ספר. כל הילדים היו יוצאים לטיול, מעין ציד אוצרות בראשות התלמידים הגדולים, והיינו הולכים יחד כמפקחים, יחד עם שאר הקולגות.
לא ציפינו לזה עם הבגדים שלנו. לא היו לנו נעלי הליכה, הכובע לא היה איתי וכבר היה חם מאוד בתשע וחצי בבוקר. אבל התברר שניסע ברכב. הופיעה מכונית עם במה פתוחה והועמסו מכולות וסלסילות מלאות באוכל ושתייה ושאלנו אם אנחנו רוצים לשבת בין כל האוכל הזה. משאית הקייטרינג הזו יצאה לדרך והילדים יצאו לטייל.
עצרנו כמה פעמים בדרך והילדים קיבלו משהו לשתות או לאכול והייתה שירה וריקודים, אבל המורים פתחו גם את הבקבוק הראשון של וויסקי מקונג... נכנסנו יותר ויותר לתוך הכפר ובסופו של דבר פתחנו בסופו של דבר בעמק על גדת נהר הצ'י.
הכל נפרק שם ויצאנו לפיקניק נרחב. ישבנו על מחצלות נצרים גדולות, אז נאלצנו לחלוץ נעליים, כי זה היה 'חדר האוכל'. והילדים ישבו לאכול ביחד קצת יותר רחוק. הם הביאו אורז משלהם מהבית וקיבלו מאיתנו את הקארי, הבשר והפירות הנלווים.
פתאום באה מורה לאנגלית ואמרה: 'ילדים... שיר...'. חשבנו שזה נחמד, הם הולכים לשיר לנו שיר, אבל לא, (בעיית השפה בפירוט מלא) הם התכוונו שצריך ללמד שיר את הילדים... איזה שיר?? לא ידענו ולא יכולנו לחשוב על שום דבר מיד. אז פשוט בוא עם צעקה במקום (ותספק לה כוריאוגרפיה אמיתית, כן!!!!)
וכעבור זמן לא רב נשמעה צעקתנו מבעד לעמק הנהר: זה מוצא חן בעיניך? כן אנחנו כן!!! הילדים התלהבו יותר ויותר וזה דווקא הפך להצלחה. הם לא יכלו להפסיק. שבוע לאחר מכן, כשחזרנו לבית הספר הזה, הקטנים התחילו לצעוק שוב ברגע שראו אותנו...
……הייתי צריך לרשום את הטקסט עבור המורה לאנגלית מאוחר יותר……. כי זה היה מאוד קשה...
מוגש על ידי: J. Vermooten
– הודעה שפרסמה מחדש-
סיפור נחמד, אבל למרבה הצער הידע באנגלית עדיין עצוב. ובעוד 98% מהמדע נעשה באנגלית, גם על ידי סינית...
אל תחלוק על כך ש-98% מהמדע נעשים באנגלית. אבל אני חושב ש-98% מהסינים לא יודעים אנגלית. זה הניסיון שלי בסין. אז אני לא מדבר על בעלי השכלה נמוכה, אלא על עובדי מדינה גבוהים יותר (המנכ"ל וכו'), הכל נעשה באמצעות מתורגמן.
ראשית, זה סיפור די נחמד, אבל בכל הנוגע לידע באנגלית בתאילנד, אני יכול רק לחזור על מה שכבר כתבתי בבלוג הזה התאילנדים המשכילים מדברים אנגלית מצוינת, (גם בבית הספר ילדים, אבל אלה שהולכים לבתי ספר פרטיים). מי שאין לו הכשרה יכול להפוך את עצמו למובן. אפילו בצפון לאנה הם יכלו לדבר איתי באנגלית.
אז העתיד בתאילנד לא כל כך אפל.
היכן שאני גר - בתכלי, נקון סואן - כמעט אף אחד לא מדבר מילה באנגלית. רק רופא השיניים והחברה שלי! אפילו צעירים לא יכולים להמציא משפט פשוט.
נהדר, אבל שום דבר מיוחד. ככה זה הולך באיסן. נהניתי מזה.
אני ממשיך לקרוא שהידע של השפה האנגלית בתאילנד הוא דל. אני בהחלט לא אכחיש את זה. קרא עוד שזרים שמלמדים אנגלית בתאילנד מרגישים די מתוסכלים אם הם לא מבינים תאילנדית אולי זה רעיון ללמוד קצת תאילנדית כשאתה נשאר בתאילנד זה כל כך קל אם אתה מבין כמה דברים.
הגברת התאילנדית הממוצעת שמרוויחה את הכסף שלה בחיי הלילה מדברת אנגלית טובה יותר לאחר שישה חודשים מרוב תלמידי התיכון. זה מספיק אומר כמה אומלל החינוך הממוצע בתחום זה בתאילנד.
ובכן, ככה זה מתנהל בעיסאן, המורים לא יכולים לעשות שום דבר בנידון, לצערי תכנית הלימודים מוקצית על ידי הממשלה. אני אבוא שוב באפריל ואנסה ללמד את הילדים יותר אנגלית אבל זה מאוד שימושי לעשות את זה.
אני מלמד שיעור בתאילנד בתוכנית מיוחדת בשפה האנגלית ויקרה יחסית. הכוונה היא שהתלמידים יקבלו שיעורים יומיים מדובר שפת אם (קרוב). התלמידים שלי מדברים אנגלית סבירה עד טובה מאוד, אבל אי אפשר לומר את אותו הדבר על התלמידים האחרים, שחסרי מזל מספיק ללמד אותם מורים תאילנדים. לרבים מהם יש ידע מוגבל מאוד בשפה ואף מלמדים את התלמידים טעויות.
"מה המשמעות של OTOP?" הוא ברצינות דקדוק של מורה שעושה את העבודה ומלמד את תלמידיה במשך עשרות שנים.
עם מורים כל כך בעלי כוונות טובות אך לא מוכשרות, אין זה מפתיע שמיומנויות שפה זרה מפגרים הרבה מאחור בהשוואה למדינות מתועשות יותר.
לתאילנד יש עוד דרך ארוכה לעבור.
לאחר המבחן העיוני שלי, יותר מ-20 מפגשים ושבועיים של מבחן מעשי במהלך "מחנה קיץ" בקו פנגן, חזרתי לעיסאן באומץ מלא, שם פניתי לבתי ספר שונים כמורה מועמדת עם תעודת TEFL שלי עם תעודת TEFL מאוד ציוני מעבר טובים. ההנהלה תמיד נראתה מאוד מתעניינת וביקשה ממני כמה שיעורי ניסיון. אל תזכיר את זה! במהלך השיעורים האלה צילמו אותי כל הזמן על ידי כל כך הרבה מורים... והילדים נהנו ולמדו דרך משחק. וגם ההנהלה התלהבה... עד שזה הגיע לפיצוי כספי... כי זו הייתה בעיה בלתי פתירה... יכולתי לקבל "שריטה קטנה" אבל גם יורשה לי לצאת לטיולים הרב-יומיים הגדולים שבית הספר ארגן עבור מורים. זה לא היה נחוץ לי כי באתי ללמד את הילדים משהו, לא לצאת לטיול. הסרטונים של שיעורי הניסיון שלי שימשו להגשת בקשה לסבסוד... מנהל בית הספר הראה לי בגאווה את הטויוטה פורטונר החדשה שלו (כבר היו לו שתי מכוניות אחרות)... וכך התערערה ההתלהבות שלי...
ובכן, אתה ללא ספק מכיר את זה? https://www.youtube.com/watch?v=Tvxi9fKbaQg
אני מסכים עם דנציג. אני מכיר כמה מורים לאנגלית בתאילנד. למעט כמה (כולל חברי התאילנדי שהוא מורה לאנגלית), הידע שלהם בשפה האנגלית מוגבל מאוד, בעוד שרובם קיבלו תואר שני או תואר ראשון באוניברסיטה תאילנדית. וזה גם אומר משהו על רמת החינוך לשוני באוניברסיטאות בתאילנד.
אם מתחילים שיחה עם מורה לאנגלית בבית הספר בו עובדת חברה שלי (אני הולך לשם לפעמים) ושואלים משהו רחוק יותר מהרחוב הידוע מעבר לפינה, השיחה משתתקת מלווה בעיניים שואלות גדולות.
מצד שני, המגעים עם דוברי אנגלית שפת אם בבית ספר זה אינם מתארכים באופן קבוע, כי אין להם את המסמכים החינוכיים הדרושים, רק TEFL, ולעתים קרובות זה לא מספיק (השגת תעודה תקפה להוראת אנגלית תוך 120 שעות) ) או שיש להם בעיות משמעת בין היתר בגלל חוסר ידע בשפה התאילנדית. למורים התאילנדים המלמדים אנגלית יש את הידע לניהול כיתות, לדידקטיקה ולפדגוגיה.
גם החינוך התאילנדי תחת אש עקב הבעיה העולמית של טלפונים ניידים בכיתה.