אתה חווה הכל בתאילנד (231)
בסדרת הסיפורים שאנו מפרסמים על משהו מיוחד, מצחיק, מדהים, מרגש, מוזר או רגיל שחוו הקוראים בתאילנד, היום: Fklaptap
FLAPPETAP
גרם לעיכוב הקצר ביותר אי פעם במהלך בקרת תנועה תאילנדית? כותב זה.
בדרך מקורת לכפר של חמותי. יחד עם אשתו אוי והגיס אות', בטנדר השחור הגדול שלו.
בהמשך אנו רואים כמה מכשולי תנועה בצבע כתום בוהק.
בדיקה נוספת, הפעם על ידי שני שוטרי אופנועים עם קסדה. האיסוף שלנו מאט וגיסנו מוריד מעט את חלון הצד הכהה שלו. כל כך מינימלי שאפילו מעטפה קטנה הייתה מעוררת בי פחד מפחיד.
ואז ללא היסוס דוחפים שטר של מאה באט לאוויר הפתוח. לנקוט בגישה עם כפפות לבנות ולנופף בנו דרך לוקח רק כמה שניות. ברז דש נייד לשוטרים מקומיים, לזה הוא הכי דומה.
שאלות לחדר
פחות מעשרים מטרים קדימה, אני מתחיל לקרטט ולשאול שאלות פרלמנטריות. מאה באט! בשביל מה לעזאזל זה טוב? בטוח חלים כאן תעריפים כפריים? כך, אותם בזבזנים עצלנים מרוויחים אותם בקלות רבה ולעולם לא לומדים. לא פלא ששום דבר לא משתנה כאן.
על כך אשתי עונה בשלווה שבהחלט יכולנו לשוחח עם העכברים המוטוריים, אבל אז היה צריך לפתוח עוד את החלון. מה שהסתכם בגילוי האף החיוור של פארנג שתופס את מושב הנוסע.
ומכיוון שהדרכון שלו עדיין היה בין הנפטלין בארון הפשתן של חמותו, כשלושים קילומטרים משם, זה בהחלט היה מביא לתרומה גבוהה משמעותית לקרן פליסי. או גרוע מכך, נסיעת חובה חזרה למפקדת נחון רצ'סימה שם יורשה לי להצטרף עם הדרכון שלי. האם לא הייתי מעדיף לשכב בערסל של חמותי עכשיו, לתת שיעורי טיסה בפקק בקבוק ולבהות באצבעות הרגליים שלי?
מותש, אני תופס את תיק הכסף שלי ונותן לגיסי מאתיים באט ראויים. יש לו את הצחוק האחרון.
מוגש על ידי Lieven Kattestart
אני אף פעם לא לוקח את כרטיס הנסיעה שלי מחוץ לחדר המלון שלי. ובכן, עותק וזה עובד מצוין.
שלום ליבן.
סיפור כתוב יפה.
עוד מזה…
כשעוצרים אותי עם החותנים שלי, החלון נפתח לגמרי. כשהשוטר המדובר רואה שאני במכונית בתור פרנג, הוא לא יודע באיזו מהירות הוא צריך לתת לנו לנסוע. מפחדת לדבר אנגלית.
בפריפריה סוכנים מהרמנדד המקומי לא יודעים מה לעשות עם חוטם לבן. הם גם לא מבינים דרכון ואנגלית... ובכן, זה עבור יצורים מהכוכב OXO. אלא אם כן הם יקבלו קצת כסף, אז הם פתאום מבינים את כל הדיאלקטים הסוואהיליים...
לייבן מראה את זה שוב בצורה חכמה. חייך ונשא את זה, זה חלק מהחיים התאילנדים...
כאילו אין לתאילנד דרכונים בינלאומיים...
יש לא מעט פקידי ממשל שלא מכירים דרכונים, רוני.
לרוב התאילנדים אין דרכון, אלא רק תעודת זהות.
השבוע חוויתי שוב - הפעם עם זריקת הבוסטר שלי - שהפקיד לא הצליח לקבוע מהו שם המשפחה שלי (אות מודגש) ומהו שמי הפרטי בדף הפרטים האישיים. הפקיד גם לא רצה לרשום את מספר הדרכון בטופס, אלא רק את מספר ה-BSN שלי (8 ספרות עם 0 מלפנים במידת הצורך, בעוד שלמספר הזהות התאילנדי יש 13 ספרות).
אם אני נתקל בעצירת תנועה (אלכוהול, רישיון נהיגה וכו') על הקטנוע שלי (אין לי רכב), אין כמעט תשומת לב האם מותר לי להמשיך לנסוע מיד. אני בסדר - ויותר מזה - עם כל ההתחייבויות המשפטיות.
עוד לא נתקלתי בסוכן אחד שלא יודע איך עובד דרכון.
כי על זה מדובר.
גם לא עם החיסונים שלי. הכל הלך חלק ונכון והשם שלי אפילו לא באותיות מודגשות בדרכון שלי.
מספר הדרכון שימש לחיסון ללא כל בעיה, אך יש להשתמש בו עבור תעודת החיסון הבינלאומית שלי וגם עבור המקביל התאילנדי המצוין בתעודת הזהות הזר התאילנדי הוורודה שלי. כידוע, יש לו גם 13 חלקים שמתחילים ב-6.
כאן בקנצ'נבורי יש צ'קים כמעט כל יום. במיוחד בכביש הטבעת ולכיוון מיאנמר. הם מסתכלים רק על חותמות המס והאם יש בורמזים במכונית. אחר כך אפשר להמשיך, אבל זה גם המצב אצל התאילנדים.
אני עושה את רוני.
במיוחד במשרד ההגירה 'שלי' (שהם גם שוטרים), חוויתי שעובד (נמוך יותר?) לא יכול היה לקבוע מהו שם המשפחה שלי ומהו שמי הפרטי בדף הפרטים האישיים.
ואין לי תעודת זהות תאילנדית ורודה (עדיין), אז היה צריך למלא משהו אחר.
ואולי הוא עכשיו ראש מחלקת ההגירה שם?... 🙂
להסיק:
רק אולי. עם הקשרים הנכונים והרבה כסף ו/או עובדות מפלילות על האדם/ים הנכונים, תאילנדי יכול להתקדם במהירות מפתיעה כאן. פִּטמָה.
בעבר חשבתי שבהינתן ההרגל לזפות את כולם באותה מכחול, שמכאן ואילך הוא עשוי להיות היחיד שיכול להבחין בין שם משפחה לשם פרטי... וכידוע, בעל העין האחת היא המלך בארץ העיוורים.
רוני היקר,
כפי שאתה יודע, אני חובב רדיו וטלגרף. אז אני בא במגע עם זרים הרבה, אם כי דרך הרדיו. לפעמים קורה שאין לי את 'שם המפעיל' שלהם ואני אוהב שזה יהיה ביומן. אני יכול לחפש את זה באינטרנט באמצעות 'www.qrz.com' מכיוון שרוב חובבי הרדיו נרשמים כאן. לעתים קרובות זו תעלומה עבורי להבחין בין השם הפרטי לשם המשפחה. עבור חלקם האינדיקציה מתחילה בשם הפרטי, עבור אחרים עם שם המשפחה... רק קחו את הסינים, היפנים... ואפילו את האמריקאים... כדוגמה. האם אני גם אדם אנאלפביתי, כפי שחלק מהאנשים כאן מגלים שאתה לא יכול לעשות זאת? תן להם לנסות את זה קודם בעצמם ולראות כמה רחוק הם מגיעים.
התכוונתי שהתגובה הקודמת שלי תהיה האחרונה בפוסט הזה כי אנחנו מתרחקים, אבל מכיוון שאני חושד שב"חלק" אתה כנראה מתכוון אליי אדי...
אני רק שם לב שיש פקידי ממשל שלא ממש יודעים מה נמצא איפה בדף הפרטים האישיים של הדרכון שלי. כנראה בגלל שהם לא מדברים אנגלית מספיק טוב. בדרכון ההולנדי, כל החלקים, כלומר: מצוין בהולנדית, אנגלית וצרפתית, בדרכון הבלגי גם בגרמנית. אם האינדיקציה הזו לא קיימת, אני מתקשה באופן קבוע לקבוע את השם הפרטי ושם המשפחה. מדי פעם אפילו שמות 'אירופיים'.
אני מבין את זה לגבי פקידי בריאות תאילנדים בדרג נמוך יותר, אבל אני מצפה שכל העובדים במשרד ההגירה שבאים במגע עם זרים בקיאים לפחות בשפה המקובלת הבינלאומית של אנגלית. כנראה שבהתחלה עזר לי במשרד ההגירה אותו עובד אחד(?) שלא דיבר אנגלית טוב.
נ.ב @Lieven Kattestaart: עוד תקרית כתובה בצורה חיה, Lieven.
תיאו יקר,
תודה על המחמאה.
זה מצחיק לראות איך הסיפור שלי על שוטרים מושחתים יורד בהדרגה מהפסים וכל מיני נושאים אחרים, כמו שימוש בחלונות כהים או לא כהים, שוטרים מקומיים עם התנהגות הימנעות מפרנג, או תאילנדים שלא יכולים (או לא רוצים) להבין אנגלית נגררים.
מה שלא הייתה הכוונה שלי, אבל זה הולך בדרך כלל כך.
בברכה,
ליוון
האם מתנהל פה סכסוך? אולי….
אבל אני גם חווה את זה. יש לי 2 שמות פרטיים בדרכון שלי ואז שם משפחה אחד שמתחיל בוואן... (עם מקום כמובן).
יש לי עכשיו כמה כרטיסי נאמנות עם השם האמצעי כשם המשפחה. לפעמים אני מר VAN ונכלל בתיק. אבל עבור מסמכים ורשויות רשמיים, כגון הגירה ורישיונות נהיגה, אני צריך להיות באחריות כדי לקבל את זה נכון כדי להימנע מכל טרחה מאוחר יותר.
אבל זה יכול להיות יותר מטורף. לוחית הרישוי לרכב נעלמה. הזמנתי חדש ממחלקת קרקעות הובלה. מילא את הטופס והציג ספר כחול, רישיון נהיגה תאילנדי ודרכון. "לא שלם... איפה תעודת הזהות שלך?" תעודת זהות? "כן, תעודת הזהות הכחולה." "אני לא יכול לעזור לך...הבא." אבל, אבל תעודת הזהות הכחולה היא לתאילנדים... גמגמתי.
ראיתי את ה'בוסית' בשורה 4 (הדירוג הגבוה תמיד יושב מאחור) והצלחתי למשוך את תשומת לבה. "האדם הבא" נדחק הצידה, הפקיד ננזף במומחיות ונעזרתי מיד. נו טוב, אולי זה היה היום הראשון שלו בעבודה...
הניסיון שלי הוא שעדיין לא חסר כלום בין השם הפרטי והמשפחה שלי.
הייתה שגיאת הקלדה בעבר, אבל שמתי לב אליה מיד כשהייתי צריך לחתום עליה.
יש לי שלושה שמות פרטיים ושם משפחה.
בדרך כלל אתה גם צריך למלא טופס בעצמך עם הסיבה למה שאתה עושה והם יכולים פשוט לקרוא אותו שם כי הוא כתוב גם בתאילנדית.
הגירה, בנק, בית עירייה, משרד תחבורה, ... תמיד טוב.
אבל אולי אני ממלא אותו נכון ובמקום הנכון בטופס...
לא תהיה הפעם הראשונה שפארנג שואל אותי מה הוא צריך למלא בתיבה מסוימת ולעתים קרובות זה השם שלו.
וכשזה מגיע לידע באנגלית...
תהיו בטוחים שגם אני מתכווץ כמה פעמים כשאני שומע פרנג בשפה הזו.
אבל מה שתמיד יש לי בעיה איתו זה להכליל את זה. מכיוון שמישהו עושה טעות או שיש לו פחות או אין שליטה על משהו, אין להרחיב זאת מיד לכולם.
וריב? לא, אבל אולי זה אופייני למורדים לראות את זה בכל מקום 🙂
לסיכום ואז אני אפסיק.
שגרירות תאילנד יצרה דף "טעויות נפוצות" לבקשת הויזה המקוונת.
זה לא לתאילנדים כי הם לא צריכים את זה.
זה מיועד להולנדים ולטעויות שהם לא צריכים לעשות כשהם ממלאים את שמם.
אולי רעיון לתלות את זה גם בתאילנד במשרדי הגירה, בנקים או מוסדות אחרים אליהם מגיעים הרבה פארנגים 😉
הכנס את שמך באנגלית:
– אל תטעה באיות של השם שלך
– אל תשאיר חלקים מסוימים מהשם המלא
דוגמה: אם שמך המלא הוא אנטוניוס מריה יוזף ואן דה בנגקוק, אנא מלא את השם המלא:
שם פרטי: אנטוניוס
שם אמצעי: מריה יוסף
שם משפחה: מבנגקוק
– אין למלא טופס בקשה מקוון בשם שונה מזה המופיע בדרכון
דוגמה: אם שמך הפרטי הוא רוברט, עליך למלא את רוברט, לא רוב או בוב.
- אנא היצמד לפרטים בדרכון שלך המשמש להגשת בקשה לויזה אלקטרונית.
– אל תמלא ראשי תיבות.
– אל תשתמש ב-"e/v …" כשם המשפחה שלך
– אל תשתמש – או N/A או X או משהו כדי לציין שאין לך את החלק הזה של השם. פשוט השאר את השדה הזה ריק.
דוגמה: אם אין לך שם אמצעי, פשוט השאר את שדה השם האמצעי ריק.
אבל אם זה שדה דרוש, נא לשים "-" (מקף).
– אל תפספסו מקום כשיש מקום.
דוגמה: אם שם המשפחה שלך הוא Ter Boos, עליך למלא את Ter Boos (עם רווח בין Ter ל-Bos) לא Terboos.
https://hague.thaiembassy.org/th/publicservice/common-mistakes-e-visa
בגלל זה אין לי חלונות כהים לרכב. אני אפילו לא צריך להפסיק. ברגע שהם רואים את הפרנג מאחורי ההגה, הם מנופפים לי דרך. תאר לעצמך אם הם היו צריכים לדבר איתי...
כתייר, האם גם את תעודת הזהות שלך צריך להיות איתך בצורת דרכון או שגם רישיון נהיגה מספיק, בדיוק כמו בהולנד? זה לא רישיון נהיגה בינלאומי, אבל אני לא נוהג במכונית או באופנוע. וגם העתקה מספיקה.
לעתים קרובות אני יכול להשתמש ברישיון נהיגה תאילנדי. אבל תמיד יש איתי עותק צבעוני של הדרכון ההולנדי שלך (עמוד אחד) בתוספת עותק של החותמת לשנת הארכת היתר השהייה שלך. בלי האחרונים הם יכולים להתקשות... אם הם רוצים הכנסה נוספת...
שלום ליבן,
תראה שכתבת שוב משהו על ההרפתקאות שלך בתאילנד. כיף והסגנון שלו. או שזו הודעה ישנה? מה קורה לאחר מכן? אתה עדיין גר בזילנד?
גר. ברט.
ברט היקר'
המפגש המאוד קצר הזה עם הרמנדה התאילנדית מתחיל בשנות ה-90, אז זה כבר סיפור ישן. אבל מעולם לא שכחתי את ה"אוי" המופתע מהשוטר, או את המהירות שבה השטר הזה נעלם :)
חשבתי שיהיה כיף לכתוב את זה כאן שוב.
הכל בסדר איתנו, ואני אנסה לפרסם עוד כמה סיפורים, ישנים או לא, על שחפת בבוא העת.
בברכה, ליבן.
ליבן היקר,
נחמד שאתה מוריד כמה סיפורים מהמדף ומשכתב אותם במידת הצורך. גם אני עובד על זה עכשיו.
הסיפור (המשוכתב) על בורמה פורסם רק פעם אחת לפני שנים בתור טור על הנמר האסייתי, שכבר לא באוויר כידוע.
גר. ברט.
הייתה לנו גם חוויה מפתיעה עם המשטרה התאילנדית.
אני ואשתי ביקרנו בבית קפה ואשתי הלכה לשירותים.
לאחר נסיעה של מספר דקות בכביש הפרובינציאלי, ראינו במראה האחורית קצין אופנוע מתקרב שעקף אותנו וסימן לעצור.
מיד חשבנו לשלם קנס על עבירת תנועה, אבל מה קרה.
אשתי שכחה את משקפי השמש שלה בשירותים והשוטר החזיר אותם.
תאילנד ממשיכה להפתיע.