תאילנד מקבלת ציונים גרועים מאוד בכישורי השפה האנגלית!
תאילנד עשתה מאמצים פעילים לשיפור כישורי השפה האנגלית, כפי שמעידים יוזמות אחרונות כגון כיתות אנגלית וירטואליות במספר בתי ספר בבנגקוק. למרות זאת, המדינה עדיין מדורגת במקום ה-8 באזור ASEAN ובמקום ה-101 בעולם במדד השליטה באנגלית לשנת 2023.
על פי דו"ח של EF Education First, שהעריך את כישורי האנגלית של 2,2 מיליון מבוגרים ב-113 מדינות, תאילנד נכנסת לקטגוריית מיומנות 'נמוכה מאוד' עם ציון של 416, ממש אחרי קמבודיה ב-421. עם זאת, דירוג זה מדגיש את הזדמנויות צמיחה לחינוך בשפה האנגלית בתאילנד.
סינגפור מובילה את אזור ASEAN ומדורגת במקום השני בעולם עם ציון מיומנויות 'גבוה מאוד' של 2. גם הפיליפינים ומלזיה מדורגים במקום 631 ו-2 בהתאמה ב-ASEAN ובמקום 3 ו-20 בעולם, שניהם מסווגים כמיומנות 'גבוהה'. וייטנאם ואינדונזיה מדורגות גבוה יותר מתאילנד, ממוקמות ברמת מיומנות "בינונית" ו"נמוכה" בהתאמה.
מיקומה הנוכחי של תאילנד במדד השליטה בשפה האנגלית מצביע על אזור לפיתוח. עם היוזמות החינוכיות המתמשכות, גורמים רשמיים מקווים לשיפור עתידי בתקני מיומנות השפה העולמית של המדינה.
הערת העורך
הסיבות לשליטה נמוכה יחסית של תאילנד באנגלית הן רב-גוניות ומורכבות. מומחים ורפורמי חינוך מצביעים על שילוב של גורמים תרבותיים ובעיות מבניות במערכת החינוך של תאילנד. נושאים אלו משפיעים ישירות על הזדמנויות השכלה וקריירה בתאילנד ומשפיעות על יכולתם של התאילנדים ללמוד בחו"ל, לעבוד בתעשיית התיירות ולהשתתף בקהילה העולמית.
גורם מרכזי התורם לשליטה נמוכה באנגלית בתאילנד הוא אי השוויון במערכת החינוך, שהוחמר עוד יותר בגלל מגיפת קוביד-19. לבתי ספר עם פחות משאבים הייתה פחות גישה לתוכנות למידה מקוונות ותוכנות ועידות וידאו, מה שפגע בתלמידים המסתמכים על המורים שלהם לחשיפה לשפה האנגלית. ילדים ממשפחות עשירות יותר שיש להם גישה לחינוך טוב יותר ימשיכו ליהנות מהזדמנויות שאין לילדים עניים.
גורם חשוב נוסף הוא הדגש על ציות ושינון בחינוך התאילנדי. מורים רבים לתאילנדים מדברים רק תאילנדית בכיתה וההתמקדות היא בעיקר בדקדוק, קריאה וכתיבה, כאשר תלמידים כמעט לא מעודדים את עצמם להתבטא באנגלית או אפילו בתאילנדית.
גם איכות החינוך בשפה הראשונה משחקת תפקיד. אם התלמידים אינם חזקים בשפתם הראשונה, קשה יותר להגיע לתוצאות טובות יותר בשפה השנייה. חלק מהבעיה עם שליטה נמוכה בשפה האנגלית בתאילנד נובעת גם מהאופן שבו מיושמות הבחינות הלאומיות העיקריות במדינה, המבחן הלאומי לחינוך רגיל (O-NET). בחינות אלו נערכות רק שלוש פעמים במרווחים של שלוש שנים בכיתות ו', ט' וי"ב, ולא בכל שנה. זה הופך את זה לבלתי יעיל למדוד את ההתקדמות של תלמידים בודדים בהשוואה לציון הקודם שלהם בכל שנה.
הסיבה לכך היא שתאילנדית היא שפה שונה לחלוטין. טונים, אלפבית, מבנה משפטים, ללא מאמרים, ללא לשון רבים וללא זמן עבר ועתיד. לכן קשה לנו באותה מידה ללמוד תאילנדית הפוך. יתר על כן, אם אתה רוצה לחיות במדינה, אתה זה שצריך להסתגל ולהשתלב. האם גם אנחנו רוצים להגיע לארצנו כזרים?
עכשיו אתה רק מפנה את הבעיה על ידי קביעה שאם אנחנו באים לגור כאן אנחנו צריכים ללמוד תאילנדית.
האם לא יהיה עדיף לתאילנדים באופן כללי אם הם היו מתאמצים יותר ללמוד אנגלית?
אני גר כאן עם המשפחה התאילנדית שלי. יש לנו בן דוד (כיום בן 17). עזרתי לו בזמנו כלכלית כדי לאפשר לו לקחת שיעורי אנגלית נוספים (במשך שנים רבות). התוצאה היא שהוא עדיין מדבר אנגלית גרועה. הסיבה: לא מעוניין בכלל, אני רואה אותו כל יום אחרי הלימודים אבל הוא פשוט מתעלם ממני.
בסוף החודש אני תמיד נותן לו דמי כיס, ואז אני מקבל 'וואי' ידידותי אבל חוץ מזה כלום! הייתה לו הזדמנות מושלמת לרענן את האנגלית שלו עם פרנג במשפחה. הבית שלנו ממש ליד שלו, בלי גדר. הוא אף פעם לא מגיע אלינו הביתה.
במהלך חופשות הלימודים הארוכות (3 חודשים) הוא יכול היה לבוא בצורה מושלמת לתרגל כמה תחביבים ביחד. הוא משועמם עד מוות ותלוי על הספה כל יום. הוא לא עושה שום דבר מחוץ למשחקים בטאבלט שלו. זה מאפיין את הנוער, עם מנטליות כזו שום דבר לעולם לא ישתנה.
אחרי שנת הלימודים הזו הוא רוצה להתחיל לימודים באוניברסיטה. עם זאת, אין להם כסף. אשתי אומרת לי שהם בהחלט לא צריכים לדפוק על הדלת שלנו. כל השנים התעלמו מאיתנו, עכשיו הם יכולים גם לתכנן את התוכניות שלהם. והיא צודקת. הם באים כל חודש לבקש דמי כיס, אבל חוץ מזה הם לא מכירים אותנו. זה רק מראה איך רוב התאילנדים חושבים. עצלות ועצלנות.
אכן, אבל אם אתה, כתאילנדי, רוצה לעשות עסקים בינלאומיים, לא תגיע רחוק רק עם השפה התאילנדית.
צודק לגמרי,
אני חייב להוסיף שרוב האנשים, כמוני, מגיעים לגור כאן בשלב מאוחר יותר בחיים
ולכן כבר לא כל כך קל ללמוד שפה אחרת לגמרי.
יש כמובן גם פארנגים רבים, שכמעט ואין להם קשר עם העם התאילנדי האמיתי.
לכן הם לא מוצאים צורך ללמוד את השפה התאילנדית ובדרך כלל מניחים שהם יכולים לעשות את שלהם באנגלית הטובה או השבורה בדרך כלל.
אחת הסיבות היא שהכל מדובב בטלוויזיה, סרטים באנגלית הם תמיד בתאילנדית... בדיוק כמו בצרפת או בגרמניה, וכתוצאה מכך הם כמעט לא שומעים אנגלית
כישורי השפה האנגלית הם אכן בעיה מסובכת בתאילנד.
הרבה דברים משתבשים, הרבה דברים מסודרים בצורה לא נכונה או לא מעודכנים ויש גם את ההקשר החברתי.
לא כולם עניים, ולא כל עשיר גר בבנגקוק.
הקולגה האנגלי לשעבר שלי באוניברסיטה, שעבד גם בספרד ובאיטליה ולמד שם ספרדית ואיטלקית, הבטיח לי שאתה לומד שפה הרבה יותר מהר אם אתה מתמודד איתה כל יום. ועימות בין דובר תאילנדית ודובר אנגלית סביר יותר להתרחש בבנגקוק ובמקומות תיירותיים אמיתיים מאשר באזורים הכפריים באיסאן. בנוסף, יש חשש לעשות רביעיות.
יש לי שיעור אנגלית בשבתות וראשון עם ילדים תאילנדים מהכפר.
אחד מהם, בן 10, דובר אנגלית סבירה מאוד וגם יודע לקרוא אנגלית. הכתיבה קצת יותר קשה. כאשר הפכתי לאחרונה את השיעור שלי איתו לרכיבת אופניים של שעה והופתענו להיתקל באנגלי, הוא פחות או יותר סירב לפתוח את הפה. הוא טוב במיוחד באנגסל מכיוון שהוא הולך לבית ספר למורים בימי שבת וראשון בבוקר, בנוסף לשיעורי האנגלית היומיים שלו בבית ספר תיכון טוב. אמו גרה ועובדת בפריז ומשלם את החשבונות.
אני משוכנע שהסיבה העיקרית לאנגלית גרועה היא הפחד שיצחקו עליהם אם הם מבטאים משהו לא נכון. גם אם מישהו יכול לדבר בצורה סבירה והאנשים שצוחקים עליו הרבה פחות מסוגלים לעשות זאת. תרבות הבושה הזאת עמוקה מאוד.
מה שבכל זאת מיוחד הוא שיותר ויותר מילים באנגלית מתגנבות לתאילנדית. אז הם יכולים לזכור את המילים האלה. למשל, תאילנדים מוצאים כל מיני דברים 'מדהימים' ולא צריך להגיד Thorathat, מה שכולם מדברים עליו זה טלוויזיה ולאו אנגונג זה רק יין וכו'. אז לאנגלית עדיין יש השפעה, למרות העובדה שתאילנד מכוון יותר ויותר לכיוון קוריאה, למשל. .
גם כאן מתברר ההבדל בין ה'מעמדות'. העניים מקבלים את בית הספר הסטנדרטי שבו המורים כמעט ולא מדברים מחוץ לדלת; ספריית בית הספר מכילה רק ספרים תאילנדים כי, אוי, ספר לא רצוי יתגנב פנימה. בנוסף, שר תאילנדי אמר פעם בקול שאנגלית לא חשובה כי תאילנדית בטוח תהפוך לשפה עולמית... מה צריך לעשות עם אנשים מהסוג הזה?
אקדמאים תאילנדים כן מדברים אנגלית, אז ההכשרה בהחלט קיימת כל עוד אתה מתקדם ומשלם על זה. אוניברסיטאות באמת מלמדות שפות זרות, אבל זה לא המקרה של נוי באיסאן.
ראשית להתחיל להכשיר את המורים כראוי באנגלית ובמנדרינית מודרנית ולאחר מכן להוסיף את זה לתוכנית הלימודים.
אכן, תחילה הכשירו מורים כראוי. באזורים הכפריים רמת המורים לאנגלית גרועה להחריד.
ובשל מחסור במורים מאומנים היטב, ניתן היה לגייס מורים מושלמים דוברי אנגלית מחו"ל. למרות שזה כבר קורה בקנה מידה קטן, לדעתי הרבה יותר מדי.
אני לא יכול להיות משוכנע שאדם ממוצא תאילנדי יהיה שליטה מושלמת באנגלית. השפות התאילנדית והאנגלית שונות לחלוטין.
בתי הספר הבינלאומיים היקרים מבינים זאת. המורים שם הם לרוב זרים. אבל גם כאן אותה בעיה, אין כסף אינו חינוך הולם. וכך הם ממשיכים להיאבק.
תחשבו כך גם, כי גם הרוסית, הסינית וההודית שלהם גרועה מאוד, ואחרי הכל, אלו רוב התיירים שמגיעים לתאילנד. חלק גדול מהאירופאים אינם דוברי אנגלית.
כן, ובכפר אתה באמת צריך את זה.
למעשה, כמה טוב אתה מדבר תאילנדית, רוסית וסינית?