נלסון מנדלה אמר: "כשאתה מדבר עם מישהו בשפה זרה, המילים שלך עולות לראש שלו. כשאתה מדבר עם מישהו בשפה שלו, המילים שלך עוברות ללבו.
אתה לא צריך כישרון לשפות כדי ללמוד שפה וגילך כמעט לא משנה. מה שכן צריך זה התמדה, סקרנות וחוסר פחד מסוים מכישלון. אם הסביבה שלכם תשים לב שאתם רציניים, הם יעזרו לכם, אל תוותרו בקלות רבה מדי.
טון גבוה; à טון נמוך; â טון יורד; ǎ גוון עולה; גוון ביניים. נקודתיים אחרי תנועה משמעה תנועה ארוכה באמת.
תמשיך לשאול- אתה לומד הכי הרבה אם אתה שואל במהלך ארוחת הערב, הליכה, קניות במכולת או נסיעה ברכב: นั้น อะไร 'Nán (níe:) arai ?' "מה זה (זה)?" אוֹ นั้น เรียก ว่า อะไร 'Nán rîeak wâa arai?' "איך קוראים לזה?" אוֹ พูด ( לִשְׁאוֹל ) นี้ המודל ใหน 'Phôe:t (thǎam) níe baep nǎi ' 'איך אתה אומר (שואל) את זה?' חזור תמיד על התשובה בקול מספר פעמים כדי שתוכל לבדוק עם תאילנדי אם אתה מבטא אותה נכון.
קבל מורה ל-2-4 שעות בשבוע לזמן מה
אני בעד שקודם אפשר יהיה לנהל שיחה קצרה למדי עם משפטים של נגיד 4-6 מילים ורק אז (אחרי כמה חודשים) באמת להתחיל עם הכתיבה, מה שאחר כך מקדם את לימוד השפה. בהתחלה עדיף לקחת מורה ל2-4 שעות בשבוע, עולה רק בסביבות 250 באט לשעה, אבל זה לא הכרחי אם אתה גר בסביבה תאילנדית. בנוסף, אתה צריך לבלות קצת זמן עם השפה בעצמך כל יום, אחרת אתה יכול לשכוח אותה.
אני ממליץ על הספר 'David Smyth, Thai, An Essential Grammar, Routlege, 2010', עם הסבר מצוין של הגייה ודקדוק, מאויר במשפטים מעשיים קצרים. עדיף הספר הזה: 'השפה התאילנדית'. דקדוק, איות והגייה, David Smyth, תרגום ועריכה מאת רונלד שוטה, כבר במהדורה השלישית. טוב במיוחד לפונטיקה והגייה נכונים ומובנים. קנו גם כמה חוברות שהן משתמשות בהן כאן בגן לתרגול.
אתר טוב הוא: www.thai-language.com , עם דוגמאות מדוברות. שני המילונים של ואן מוורג'יסט מומלצים מאוד. אפשר כמובן גם אנגלית-תאילנדית ותאילנדית-אנגלית. אבל 80 אחוז ממה שאתה לומד אתה צריך לעשות בעצמך בחיי היומיום שלך.
הצג, הראה ושוב הראה...
תאילנדית היא שפה טונאלית, אנחנו יודעים את זה עכשיו. לכל הברה יש טון משלה, קשורה אליו באופן בל יינתק ובסופו של דבר קובעת את משמעות המילים. הצלילים הנכונים חיוניים להבנה טובה של מילה תאילנדית. אם אתה לומד מילה, עליך ללמוד מיד את הטון המתאים, מאוחר יותר לא תגיע אליה. אני מכיר הרבה אנשים שאומרים: 'הטונים קשים מדי, אני אלמד אותם אחר כך'. ואז זה אף פעם לא קורה.
הלכתי עם הבן שלי לכוס קפה בבית קפה ליד שער Thaa Phae בצ'אנג מאי. אמרתי: 'אאו קיק nèung chin dôeay ná khráp' 'אני גם רוצה פרוסת עוגה'. המלצרית לא הבינה אותי ולא הצלחתי להבין למה היא לא מבינה. 'הסתכל' זה 'הסתכל', לא? ואז הבן שלי צעק 'תראה' בטון גבוה והיא הבינה מיד. אמרתי "הסתכלתי" בטון נמוך.
חמישה טונים-ישנם 5 צלילים: בינוני a, גבוה á, נמוך à, ירידה â ועולה ǎ. זה קל יותר ממה שזה נראה. גם להולנדית יש טונים, אבל אנחנו משתמשים בהם כדי להעביר רגשות (הפתעה, כעס, רוגז, הדגשה) ובשפה התאילנדית, הטון קובע את משמעות המילה. כשאני מתרגש כל הטונים התאילנדיים שלי עפים מהחלון. זו הסיבה שהתאילנדים הם צפרדעים כל כך מגניבות, אחרת אף אחד לא מבין אותם.
טון שטוח בינוני-גבוה-נמוךהתחל להתאמן בהולנדית. אמרו בצורה חדה מאוד את המשפט "תאילנדית היא שפה קלה ומהנה" בגובה הצליל הבינוני שלכם מבלי לעלות או לרדת. זה נשמע מונוטוני ומשעמם? ואז זה יהיה בסדר. עשו אותו דבר, אבל עכשיו קצת יותר גבוה, שוב שטוח, הגזימו, זה יהיה בסדר אחר כך. אתה נשמע כמו קת'וי? בסדר גמור. עכשיו טון נמוך מהטון האמצעי הזה, שוב שטוח מאוד, כמו גבר אמיתי מדבר.
טון יורד ועולהקח את המילה 'לא' עבור הטון היורד והעולה. ״אני לא אומר כן! אבל לא!!' הטון היורד או גם ההדגשה. והטון העולה הוא כמובן טון שואל: "אוי לא?"
אורז, לבן, החדשות-כאשר אתה שולט בזה, תרגל עם המילה התאילנדית 'חאו'. טון נופל: ข้าว חאו 'אורז'; טון עולה: לבן khǎaw 'לבן' וגוון נמוך ข่าว khàaw '(ה) החדשות'. שים משהו לבן על השולחן, קצת אורז, ליד הטלוויזיה. אמור אחת משלוש המילים ובקש מתאילנדי לציין למה אתה מתכוון כשאתה מבטא 'חאו' על אחד משלושת הצלילים. זה נתן לי כמה ימים יפים.
בגד, נמר, מחצלת-תעשה אותו דבר עם เสี้อ 'sûua': טון יורד: 'בגד, חולצה'; טון עולה: เสีอ 'נמר' וטון נמוך: เสี่อ'מחצלת' (עליו יושבים ואוכלים). עשה זאת גם עם ฟ้า 'פאה', טון גבוה, ואז מישהו צריך להצביע באוויר ו ตา 'טאא', טון מרושע, ואז מישהו מצביע על העין שלו או על סבא, אם הוא בקרבת מקום.
אמור את המשפט הבא, כל ההברות הן בטון ממוצע: ชาว นา ไป นา ทำ עבודה ใน นา 'chaawnaa pai naa tham ngaan nai naa' או 'החקלאים הולכים לשדות האורז כדי לעבוד'. זה צריך להישמע מאוד שטוח ומונוטוני. גם הטון הגבוה והנמוך מבוטא כמעט שטוח, אם כי בגובה גובה שונה.
לאחר מכן תרגל עם המילים הבאות:
גוון ביניים: มา 'maa' לבוא; นา שדה 'נא' (אורז); ตา 'טאא' סבא (צד אמא), עין; กา 'כאא' עורב; ยาย "יאיי" סבתא (צד אמא)
צליל גבוה: ม้า סוס 'מאה'; ช้า 'צ'אה' לאט לאט; ฟ้า 'פאה' אוויר, שמיים; ค้า קנייה ומכירה של 'חאה'
טון נמוך: ป่า יער 'פאה'; ด่าלנזוף ב'דאה'; บ่า כתף 'באה'; ผ่า 'phaa' (לפתוח), לחתוך
טון יורד: ห้า 'האא' חמש (555 צוחק); ล่า 'לאה' לצוד; ป้า דודה מבוגרת 'פאה'; บ้า 'בא' משוגע; ผ้า בגד 'פאה'
טון עולה: หมาכלב 'mǎa'; หนา 'nǎa' עבה (של חפצים); หา 'hǎa' (כדי) לחפש מישהו; ฝา מכסה 'fǎa', דש
צור משפטים קצרים, הגזימו את הטון ואת ה-aa- הארוך, תרגל בזמן שתאילנדי מקשיב ומתקן:
ม้า มา ช้า 'máa maa cháa הסוס בא לאט
ตา ล่า หมา סבא צד כלבים
หมา หา ม้า 'mǎa hǎa máa הכלב מחפש את הסוס.
ตา บ้า มา ช้า 'טאא באא מה צ'אא סבא משוגע בא לאט לאט
ยาย หา ป้า סבתא מחפשת דודה
וכו' וכו'.
זר נכנס לסוכנות נסיעות ושואל את הפקיד: คุณ ขาย ตัว ไหม ครับ 'Khoen khǎai toea mái khráp?' הוא רצה לומר, "האם אתה מוכר כרטיסים?" הוא מקבל מכה בראש על המאמץ שלו. הוא אמר את המילה ตัว 'toea' 'כרטיס' בטון שטוח באמצע, כלומר 'גוף, גוף' ולא בטון עולה, כלומר ตั๋ว "tǒea' 'כַּרְטִיס'. אז הוא אמר, "אתה מוכר את הגוף שלך?"
גם תנועות חשובות מאוד
אחרי הטונים, התנועות חשובות מאוד, בדיוק ההיפך כמו בהולנדית שם העיצורים חשובים יותר.('Ek go nir Omstardem' כל התנועות השתנו והבנתם, זה בלתי אפשרי בתאילנדית).
ההבחנה בין תנועה קצרה וארוכה היא החשובה ביותר. השווה את ה'איי' ב'קנה' ו'בירה', וה'איי' האחרון הזה ארוך עוד יותר בתאילנדית. 'ספר' וגיהוק', 'נשוך' ו'דוב', 'כפה' ו'שמע'. התאילנדים מספיק חכמים להשתמש בשני תווים שונים עבור ה'oe' הארוך והקצר 'איי' וכו', למשל อุ ו-อู , בהתאמה. קצר וארוך 'או'. (ה'อ' הוא סימן עזר, ראה מה משתלשל בתחתית, זה ה-'oo'. עם ה-ie: וה-oe: המעי הגס מצביע על תנועה ארוכה). כמה דוגמאות:
น้ำ מים 'שם'; นำ 'לקח' להוביל, להוביל; โต๊ะ 'לשולחן; โต 'גדול מדי; ติ 'קשור' (קצר) לבקר, לנזוף; ตี 'עניבה:' (ארוך) מכה พุทธ "phóet' (קצר), הבודהה; พูด "דיבור phôe:t' (ארוך).
היה לי הכי קשה עם הצליל 'อื' כמו ב'muu' 'יד'. זה נשמע משהו כמו 'uu' אבל לא עם פה מחודד אלא עם חיוך רחב. אתה בהחלט צריך לתרגל את התנועות עם תאילנדי.
עיצורים דומים מאוד לאנגלית - למעט חריגים
אלה הקלים ביותר, הם דומים מאוד לעיצורים בהולנדית, עם החריגים הבאים. אגב, תאילנדים לא אוהבים שני עיצורים הדבוקים זה לזה (מופיע רק בתחילת מילה). בשימוש יומיומי, 'פלאה' 'דג' הוא בדרך כלל 'פאה'; 'פראטו': 'דלת' הופך ל'פאטו' ו'חראי' 'מי' הופך ל'חאי'. נסה לגרום לתאילנדי לומר 'הכי חזק'.
הצלילים הסופיים -tpk- רכים מאוד, כמעט בלתי נשמעים. הסיום 'k' נשמע כמו 'b' באנגלית 'big', הסיום 't' נשמע כמו 'd' ( אמור 'אל תעשה' ה-t' ב-'not' מבוטא כמו ' אני עוקב אחריו). והסיום "p" נשמע יותר כמו "ב".
הצלילים ההתחלתיים -tpk-ו-th-ph-kh. בתאילנדית יש הבחנה חשובה בין -tpk- (בדרך כלל נכתב כ-th-ph-kh-resp.) לבין -tpk- הבלתי נשאף, הבדל שאינו נפוץ במיוחד בהולנדית ובאנגלית. שימו יד או מצית על הפה שלכם ואמרו t, p ו-k. אתה כמעט לא מרגיש שום אוויר בורח והלהבה צריכה להישאר בוערת. תגיד ת', ph ו-kh ותרגיש פיצוץ של אוויר והלהבה תכבה. גם כאן, אם כי פחות מאשר לגבי הטונים, אם אינך יכול לעשות את ההבחנה הזו, קשה להבין אותך. כשאתה מתחיל לתרגל את זה עם המשפחה שלך בסביבה, הכיף הוא בלתי יתואר, אני מבטיח את זה. בכתב תאילנדי (אני משמיט כמה תווים (מאוד) נדירים):
ללא שאיפה: -t- : ต ; -p-: ป ; -ק- : ก
שאפו: -ה-: ท ธ ถ -ph- : พ ผ ภ -ח-: ค ฆ ข
מילים לדוגמה:
ตา 'טאא' עין; ท่า 'thâa (ד) נמל, מזח ตี 'עניבה:' להכות'; בשעה'thîe: מקום, מרחב, ב, ב
ป่าיער 'פאה'; ผ้า בגד פאה ปู'poe:' סרטן או Yingluck; ผู้ אדם 'phôe:'
เก้า 'קאאו תשע; ข้าว אורז חאו กา 'כאא' עורב ('kaa,kaa'); ฆ่า 'כאא' להרוג, להרוג
אתה צריך לתרגל את כל זה לעתים קרובות, במשך שבועות, עד שזה הולך ללא דופי. ואז תמשיך הלאה. זה הבסיס להגייה טובה. כשתסיים, המשפט הזה לא אמור להוות בעיה יותר:
ไม้ החדש לא ไหม้ ( ไ en ใ הוא 'ai' או 'ai'; ม הוא צליל 'm') או 'Máai mài mâi mâi', בהתאמה. עץ חדש לא נשרף), 'עץ חדש לא נשרף'.
אם אתה רוצה להדליק תנור עם חתיכת עץ חדשה, שכמובן נכשל, ואתה מניד בראשך ואומר את המשפט הזה לחברה שלך, והיא מהנהנת בראשה בצחוק, אז עברת.
תודה טינו, על המאמר לעיל. אכן, הספר שהזכרת, בתרגומו של רונלד שוטה, הוא בסיס טוב מאוד ללימוד השפה. עכשיו, כשיש לי קצת ידע בסיסי, אני גם מרגיש צורך במורה לעבוד איתו על השפה. בהתחלה חשבתי שאני יכול להתעלם מקריאה/כתיבה, אבל גם הבנתי שבשלב מסוים יהיה צורך לפתח את הידע, כפי שגם אתה כותב.
מלבד הטונים האלה, אני חושב שרמת הקושי של השפה דווקא לא רעה. לדעתי, המבנה/דקדוק הרבה יותר פשוט מזה של השפה ההולנדית, האנגלית או הצרפתית והגרמנית. אני חושד שהרבה יותר קשה לתאילנדי ללמוד אנגלית מאשר לאדם הולנדי ללמוד תאילנדית.
סליחה אבל תאילנדית היא שפה מאוד קשה עבורי. כשהם מדברים אני אפילו לא יכול לשמוע את ההבדל בצלילים שלא לדבר על היכולת לבטא אותם. אני גר כאן כבר 12 שנים ואני כבר מבין הרבה ממה שהם אומרים וגם התאילנדים שמכירים אותי מבינים את הג'יבריש שלי. למרבה המזל, בכפר של החותנים שלי מדברים חמר. זה הרבה יותר קל ללמוד ודרך הדיבור שלהם דומה מאוד לניב הפלמי שלי. ודרך אגב, אם אתה מדבר על נושא מסוים ואתה משתמש במגרש הלא נכון בתאילנדית, יבינו אותך. אם הם רוצים בכל זאת. לפחות זה הניסיון שלי.
קארל אתה לא לבד. אני מבלה הרבה זמן באוטרדיט 8 חודשים בתאילנד. מתוכם 5 חודשים אוטרדיט, חודשיים ג'ומטיין וחודש נסיעה. אני באיסור מינורי או בעבודה (מבילנדה) ויש לי הגייה כמו לאוטי. המילים כאן גם אומרות לעתים קרובות משהו שונה לחלוטין מאשר בבנגקוק.
בדיוק כמו גרמנית בהשוואה להולנדית
קצת על הגיל הזה. מבוגר מדי ללמוד שפה זרה אחרת. המאמר שלהלן (ויש עוד) נלחם בזה. הם כן אומרים את זה:
אתה יכול להיות דובר שפה זרה שוטפת לחלוטין בכל גיל, ופגמים קטנים של דקדוק או מבטא לעתים קרובות רק מוסיפים לקסם.
https://theconversation.com/youre-never-too-old-to-become-fluent-in-a-foreign-language-96293
בוקר טוב, אניני תאילנד יקרים.
אני מקווה שיום אחד אוכל לכתוב מאמר על השפה התאילנדית שבה אני לא עושה טעויות. אני יודע, אבל עשיתי טעות בכתיבה. אז כאן:
ป่า'páa' bos. כאן זה כתוב בטון גבוה, אבל זה צריך להיות בטון נמוך, אז pàa. שגיאת הקלדה 🙂
אני הולך למורה תאילנדית במשך שעתיים בכל שבוע כבר כמעט 2 שנים. בשנה האחרונה התחלנו לכתוב מה שהופך את זה ליותר כיף להבין עד כמה השפה פתטית. כשקוראים ברחוב, גם חנות המזון מתחילה לאט לאט... תמיד מלאה בהפתעות. מה שהכי בולט הוא שכשאני מדבר תאילנדית, התאילנדי עצמו מופתע מכך שהפרנג מדבר תאילנדית מושלמת. אני מנסה להשתמש בטונציה בצורה מאוד ברורה וכמה שיותר טוב.
אבל לפעמים דברים משתבשים... אני מדבר יותר מדי 'מוכן'. הצהרות ה-R הברורות אינן משותפות לרבים ואני גם צריך להתכופף להצהרת ה-L.
בהתחלה אשתי הייתה לגמרי נגד שלי ללמוד תאילנדית, הסיבה הייתה לא רק שזה יקל עליי להתחבר עם נשים אחרות (וזה המקרה), אלא שהפראנג נתפס על ידי המשפחה כאדם גרוע יותר... khon מאי די. רק בגלל שאז אני מתחיל להבין וללמוד את המנהגים ואת אורחות החיים התאילנדים... פרפר, קיק. מאה נוי וכו'.
אני יודע יותר מדי. Farang roo make.
אבל צריך לתרגל תקשורת וזה עובד הכי טוב עם חצי ליטר ובחברה טובה!
מלבד הטונים, המסווגים וההיררכיה הם כנראה הקשים ביותר עבור ההולנדים.
רוב, ההגייה הברורה של R אכן נשמעת הרבה בבנגקוק (מרכז תאילנד), אבל באיסאאן יש הרבה בעיות עם זה, כי לניב האזורי ואני מאמין שגם לאוסית אין צליל R.
המשפחה התאילנדית שלי מאוד מעריכה את זה שיש לי שליטה טובה בשפה התאילנדית. אני גם לא מבין שאתה/הפכת לפרנג מאי די, אבל דע שהתאילנדים אוהבים לרכל ביניהם ואז להתבייש אם פתאום תראה שהבנת הכל.
אהבתי הגיעה מ-Khon Kaen ויכולה לעשות RRRR מתגלגל יפהפה. תמיד היו לי בעיות עם R נחמדה. לעתים קרובות הם הקניטו אותי באמירה, למשל, "RRRRRob". והיא יותר שמחה שדיברתי לפחות כמה מילים בתאילנדית (ובסופו של דבר אלמד איתה את השפה לאחר שהיא תסיים NT2 הולנדית, רמת B1). לפחות אז היא תוכל לדבר על מה שהיא מרגישה או על מה שראתה בשפה שלה. מדי פעם היא דיברה איתי תאילנדית בלי לחשוב, למזלי הצלחתי לחלץ כמה מילות מפתח כדי שהבנתי שהיא אמרה, למשל, שהיא מטורפת עלי, <3
תמיד ישבתי עם קבוצת נשים. הם פנו זה לזה בשם כלומר נוק וקרי נוי. אז גם אני עשיתי את זה. הייתה שתיקת מוות, כולם הסתכלו עליי. שאלתי 'מה זה?' "אמרת נוק, זה לא נחמד, איי טינו!" "אבל אתה גם עושה את זה," מחיתי. "אנחנו יכולים לעשות את זה, אבל פאראנג בהחלט לא יכול!" הייתה התשובה.
כשתעברו בבית ספר בצפון תשמעו את המורה אומר rrrroongrrriean, והתלמידים חוזרים על תשובות. מאוד לא מתורבת.
Chaawna pai naa thum ngaan nai naa Tino?
משפט מוזר
הייתי אומר Chaawna pai thum ngaan tii thung naa.
האם עלי לבטא "thum ngaan" כאן כ"tham ngaan"?
הכתיבה הפונטית הזו נראית לי כתערובת של הגייה אנגלית והגייה הולנדית...
יכול להיות נכון דניאל, התאילנדית הפונטית שלי לא טובה 555
ביטוי מוזר, באמת. אבל הייתי צריך להמציא משהו עם גווני אמצע בלבד. האם אתה יכול לחשוב על משפט של נגיד 8-10 הברות עם צלילים נופלים בלבד? ואולי אותו דבר לגבי שאר התווים?
לצערי אני לא יכול לעזור לך בזה. למדתי תאילנדית כתאילנדי ואני בכלל לא מתעסק במראה.
5555
אז אתה תאילנדי אמיתי. בשלבים המוקדמים של תהליך הלמידה שלי, כששאלתי תאילנדי 'איזה גוון(ים) יש למילה הזו?' הם עמדו ללא מילים או הביטו בי כאילו איבדתי את דעתי. לא המורה כמובן, הוא ידע.
לחובבים, הנה השמות התאילנדיים לצלילים:
sǐejang sǎaman האמצעי
נמוך sǐejang èek
יורד sǐejang thoo
ניסיון גבוה sǐejang:
עולה sǐejang tjàttàwaa
ארבע המילים האחרונות הללו הן המספרים 1, 2, 3, 4 בסנסקריט. ניתן לזהות את ה-'thoo', 'twee' או ה-'two' האנגלי, ונסה: ה'שלוש' שלנו. Sǎaman פירושו ''שווה, פשוט, שטוח''. יש עכשיו מפלגה פוליטית 'סאמן', המפלגה של 'איש/אישה רגילים'.
הספר המוזכר הוא דקדוק שתורגם גרוע על ידי הלא-בלשן Schütte, סוג של עבודת עיון אבל בהחלט לא ספר לימוד.
אגב, לדוברי הולנדית יש שפות קלות למדי (כגון אינדונזית) וקשות (כגון תאילנדית וסינית). אני מדבר מניסיון בעשר שפות.
מטעה לקבוע אחרת, גם אם זה נעשה מתוך הכוונה הדידקטית הטובה ביותר.
אני מלמד את השפה התאילנדית כבר 20 שנה, גם לקשישים (מעל גיל 55). הניסיון שלי הוא שהם סופגים את חומר התרגיל בצורה גרועה מאוד. אני גם מיד מתחילה לקרוא ולכתוב. תלמיד ממוצע יכול לקרוא לאחר 3 חודשים. בברכה, ו. טייסה….
אתה נותן את השפה התאילנדית בהולנד אם כן איפה בהולנד - אני מעוניין.
אחרי חמש שנים של לימודי תאילנדית אינטנסיביים, כמעט יומיומיים, אני לא יכול לומר שלמידת תאילנדית נכונה היא חתיכת עוגה. לעומת זאת!
למרות שלשפה אין מקרים, יש את 5 הטונים האלה שמקשים מאוד.
למילה עם אותה הגייה יכולות להיות משמעויות רבות ושונות. קח פאן (אמצע), למשל. כשאתה משלם בקופה זה אומר אלף. אם אתם בשוק ואתם מבררים לגבי הפומלות, הכוונה היא ל"סוג" הפומלה. אם אתה נמצא בחדר המיון של בית החולים, מדובר ב"תחבושת". אבל זה כלום לעומת מילים כמו naa (נופל) עם לפחות 6 משמעויות רלוונטיות. ואני יכול למנות עשרות דוגמאות.
ולבסוף יש את התסריט שבו כל המילים כתובות ביחד.
דעתי: תאילנדית קשה יותר מצרפתית, גרמנית ואנגלית והיא ברמת ה"פאזלים" של לטינית, יוונית ועברית, ערבית.
פעם האמנתי שלכל מי שחי (חצי) קבוע בתאילנד מוטלת החובה ללמוד את השפה הלאומית כראוי במידה מסוימת. אני מתרחק מהדעה הזו: השפה פשוט קשה מכדי לבקש זאת מכולם.
אני פשוט ממשיך כי אני אוהב את זה. אבל משב רוח?
תודה רבה לך!
Khòb khoen máak atjaan Tino.
כל ההתחלות קשות, והצלילים השונים האלה קצת מפחידים בהתחלה, איך אתה אמור ללמוד לזהות את כל זה? אבל על ידי תרגול עם מילים קצרות של 2-3 צלילים כדי ללמוד לזהות את הצלילים השונים ואז ללמוד אוצר מילים בסיסי במשפטים קצרים ולאחר מכן את האלפבית, זה אמור להיות בר ביצוע. למעשה כל אחד צריך להיות מסוגל ללמוד שפה, אם כי זה עוזר אם אתה שומע את השפה סביבך כל יום. ילדים לומדים גם אוצר מילים בסיסי של מילים ומשפטים רופפים.
הנה שיעור בשפה תאילנדית שבו מלמדים באופן מודע ברוגע, צלילים מודגשים ועם מחוות ללא תרגומים או הסברים בשפה אחרת:
https://www.youtube.com/watch?v=oIqIrEG6_y0
בשילוב עם בניית אוצר מילים, ספרו של רונלד שוטה מצוין ללימוד דקדוק. יחד עם המילונים של Moergestel והשפה התאילנדית.
ואם למשפחה או לבן זוגך זה נראה מוזר או לא רצוי שאתה רוצה ללמוד את השפה של החצי השני שלך... אז פעמוני האזעקה יישמעו לי. או שיש כאן גם הולנדים שחיים בהולנד זמן רב יותר פרק זמן עם בן זוג תאילנדי וזה האם אתה חושב שזה מיותר או לא רצוי שהוא או היא לפחות ישלטו ביסודות השפה ההולנדית? זה מסוכן אם יקירכם יכול לפעול (חצי) עצמאית במדינת המגורים החדשה. 555
סוף סוף התחלתי ללמוד את השפה התאילנדית לפני חודשיים, שם חשובה מאוד הדרכה טובה. התוכנית תמיד הייתה שאהבתי המאוחרת שלטה קודם כל בהולנדית, וברגע שכל חומרי האינטגרציה יסתיימו, נתחיל לעבוד על התאילנדית שלי ואחר כך על איסן. היא הסכימה בלב שלם שחשוב לשנינו לדבר בשפה של השני כדי לתקשר עם חברים, בני משפחה ואחרים.
טינו היקר, ניסיון טוב לגרום לכל אותם פרנגים (ההולנדים) ללמוד כדי ללמוד את השפה התאילנדית. אני לא טיפש בכלל, בזמנו השגתי את תעודת ה-HBS-A בהצטיינות, עם 10 לצרפתית, 9 לאנגלית ו-8 לגרמנית. זה היה ב-1967.
אני עצמי ביליתי יותר משנתיים בלימוד תאילנדית. רכשתי מה שלדעתי היה קורס לימוד עצמי טוב דרך NHA. קורס מאוד סולידי, עם הרבה עזרה בהגייה (כלול נגן מדיה, עם כל המילים והשיעורים בהגייה תאילנדית). כל יום ביליתי יותר מ-4 שעות בשיעורים. לא הצלחתי. יכולתי לכתוב ולקרוא בתאילנדית, אם כי לאט מאוד.
הפסקתי עכשיו כי לא הצלחתי למצוא שום התקדמות אמיתית, אפילו לא יכולתי לעקוב אחרי החדשות התאילנדיות. נכות נוספת: אני גר באודון ואין דובר תאי בנגקוק (הם מבינים את זה), אבל רוב התאילנדים מדברים לאוטית.
והחלטתי לבזבז את שנותיי על דברים אחרים מלבד השפה התאילנדית.
כנראה קשה לי מדי.
אבל אני מעריך את הניסיון שלך לשכנע את פארנג שזה לא כל כך קשה.
בברכה,
ליאו
הניסיון שלי בלימוד תאילנדית הוא שזו שפה קשה ללמידה. אם תאילנדית הייתה כתובה ב-ABC, הרבה יותר פארנג היו מסוגלים ללמוד את השפה ביתר קלות. גם ההיגיון באיות קשה לשלוט. לאחר מכן, התאילנדים משתמשים בשתי גרסאות של התסריט שלהם, קלאסית, המקורית והמודרנית, מה ששוב דורש לימוד נפרד.
הטונים קשים לכולם ולפעמים לא נאמר טוב יותר, לרוב קשה לשלוט בהם.
אבל כדי להיות מסוגל לדבר קצת בשפה, נדרש אוצר מילים. מעט שיחה בסיסית מצריכה בקרוב שליטה ב-1000 מילים לפחות ואת הדקדוק הבסיסי כדי להביא אותה לאור הזרקורים. זה אבן נגף גדולה עבור רבים, כי המילים התאילנדיות זרות לנו לחלוטין. אתה צריך להילחם בהם, כביכול, כדי לכלול אותם באוצר המילים התאילנדי שלך. אז תעשה משפטים לטינו, עם 4 או 6 מילים אתה באמת צריך קצת זמן בשביל זה.
עכשיו לגיל שבו אפשר ללמוד שפה, הייתי כבר בן שישים כשהתחלתי עם השפה התאילנדית.
היה לי היתרון שסיימתי את הלימודים בהמשך החיים ולכן הייתי רגילה ללמוד.
עם זאת, רוב ההולנדים שפגשתי כאן בתאילנד עבדו במקצוע מנהלים במהלך חיי העבודה שלהם. עצמאים קטנים, הרכבה, מכירות וכו'.
המושגים פועל, שם עצם nw. שם תואר וכו' נמצאים הרחק מאחוריהם.
כמו כן, ההדרכה דרך האינטרנט היא בעיקר באנגלית. אז נכות כפולה לרוב. אני מבין היטב שליוצא הממוצע, פנסיונר, כבר לא אכפת מהאמירה הזו ומחפש דרכים משלו להציל את עצמו מבחינה לשונית כאן בתאילנד.
מסקנה: השפה התאילנדית נראית כמעוז שקשה לכבוש עבור רבים. המונחים קשים או קלים הם מאוד אישיים, תלויים מאוד בהיסטוריה האישית שלהם.
יש לי ספרים + דיסקים של Paiboon. בתחילה העתקתי את התקליטורים והחלפתי את התרגום לאנגלית בתרגום להולנדית שהקלטתי. חזרתי לעתים קרובות על נגן ה-MP3 שלי לאורך הדרך. כך למדתי את אוצר המילים.
פסק הדין... זה כבר סיפור אחר. אני יכול לומר את המילים בטון הנכון... אבל זה לא מספיק. במיוחד הטון הגבוה שהייתי מבטא לא נכון לפי אשתי התאילנדית...
השתמשתי בתסריט הפונטי, אבל עכשיו אני באמת לומד לקרוא תאילנדית. כדי לעזור, אני משתמש באותה שיטה כמו לתלמידי התאילנדי האמיתיים: מילים מפוצלות להברות. זה עובד בסדר עכשיו. לאחרונה קנינו ספר קריאה/ספר לימוד תאילנדי לתלמידי כיתה ד' באנטוורפן. אז ממש מומלץ. אני חושב שאקנה יותר מהספרים האלה בתאילנד...
אני לא אדבר על כתיבה לזמן מה... אני עוד לא מוכן לזה...
בהצלחה לכל מי שרוצה להתאמץ 😉
אני מעז לתאר את עצמי קצת כמתנה לשפות. דבר ספרדית צרפתית גרמנית אנגלית ופורטוגזית שוטפת.
ויתרתי על תאילנדית. זו שפה טונאלית וכמעט צריך להיוולד איתה. לאנשים בעלי נטייה מוזיקלית מאוד יהיה קל יותר.
הייתי בן 60 כשהתחלתי את זה ואני חושב שזה מאוחר מדי. נשכתי בו שיניים באופן מילולי ופיגורטיבי. בכל מקרה, אנשי קשר בבנגקוק עוברים במהירות לאנגלית.
בינתיים אשתי למדה הולנדית והיא התחילה ללמוד אנגלית אפילו טוב יותר, והסתבר שהכל עבד טוב יותר כשדיברתי תאילנדית.
עם הזמן שהתפנה התחלתי לשכלל את האנגלית שלי אפילו טוב יותר.
בכל מקרה, הגיל ללמוד שפה משחק תפקיד מרכזי, אולם ניתן לסובב אותה או להפוך אותה. ילד לומד שפה בגיל שנתיים.
יכול להיות שניתן ללמוד עבור אנשים מסוימים. אבל אני ממליץ לכל מי שגילו קצת יותר לשכוח מהפתקים האלה. כי להרבה אנשים זה לא אפשרי. אני מדבר תאילנדית די טוב אחרי 19 שנים.
אבל אני לא יכול לקבל את הטונים האלה. האוזניים שלי פשוט לא מספיק טובות בשביל זה. וכבר יש לי כל כך הרבה אנשים,
מתוסכל לראות נושר בגלל הטונים. קח את המילה קאו. יכול להיות אורז, לבן, ברך, תשע, נכנס, ישן, חדשות, שרבוט וכן הלאה. כשהיה לי שיעור חשבתי שאני יודע. אבל חצי שעה אחרי השיעור שוב איבדתי את זה. וכך ראיתי הרבה אנשים נושרים.
ובואו נהיה כנים כמה פארנגים אתם מכירים שמדברים היטב את השפה אז גם שלטו בטונים.
אני יודע 2. ואני מכיר הרבה פארנגים בצ'אנגמאי
יש לי אפילו רושם מצער שהתאילנדים מתקשים להפוך את עצמם למובנים אפילו בינם לבין עצמם. מפתיע אותי שהתאילנדים לא מבינים זה את זה לעתים קרובות. אני חושב שזה קשור לצלילים האלה.
ציטוט:
'ילד לומד מספר בגיל שנתיים'.
באמת, אחי. בגיל זה, ילד יודע פחות מ-500 מילים, עדיין יש לו הגייה גרועה יחסית והוא עושה שגיאות דקדוקיות רבות. רק בגיל 8 השימוש בשפה כמעט ללא רבב. הולנדי בן 70 שלומד בממוצע שעה ביום וגם מדבר הרבה עם הסביבה התאילנדית הקרובה שלו, יהיה, לאחר 1 שנים, כמעט באותה רמה של ילד בן 8 בהולנד. . כנראה עם הגייה גרועה יותר.
מניסיוני, הקושי ללמוד תאילנדית טמון בהתחלה. העובדה שתאילנדית היא שפה שונה לחלוטין מכל שפה מערבית כמעט הופכת אותה לאבן נגף מרכזית. כאשר אתה מרימה ספר לימוד גרמנית, צרפתית, ספרדית או אנגלית לילדים, אתה יכול לקלוט במהירות את המילים 'קוף, אגוז, מיס'. בתאילנדית, זה לבדו הוא אבן נגף למדי.
שמתי לב גם ששיטת הלמידה הטובה ביותר שונה מאוד מאדם לאדם. אחד מעדיף ללמוד מספר ואז מיד לנסות אותו בפועל (אם יש הזדמנות), השני לומד הכי טוב 1 על 1 עם מורה אמיתי והשני יכול ללמוד טוב מאוד מספרי אודיו. אני עצמי שייך לשילוב של שתי הקבוצות האחרונות.
לא הייתי אומר שאני ביישן, אבל אני מתקשה לדבר שפה זרה בציבור אם אני לא לפחות קצת בטוח במה שאני אומר. במיוחד בתאילנד שבה אתה יכול לא רק להביך את עצמך, אלא גם אחרים. התחלתי בקורס שמע מפימסלר. בכל שיעור הקשבתי מספר פעמים וחזרתי על כל המשפטים/מילים והקלטתי אותם עם מקליט קול או מחשב נייד. אני משווה את ההגייה שלי להגייה של שיעור האודיו והמשכתי רק כשהייתי מרוצה מההגייה שלי והבנתי מה אני אומר. חייבים לומר שלשמוע את עצמך מדבר תאילנדית עם דוגמאות נכונות (אודיו) יכול להיות ממש מצחיק. עם זאת, זה עובד טוב מאוד.
כל זה הלך די טוב וחלק, אבל החיסרון העיקרי של ספר אודיו הוא העובדה שלמרות שהוא מספק בסיס חזק ונותן לך אוצר מילים סביר, הוא אינו אינטראקטיבי. אפשר להשוות את זה ללימוד מתמטיקה; אתה יכול לשנן בעיה לגמרי, אבל אם אתה לא מבין איך זה עובד והמספרים משתנים פתאום בזמן שהסכום נשאר זהה, לא תגיע לתשובה הנכונה.
כשנתקלתי בקיר הזה, לקחתי מורה ביד. ההגייה שלי הייתה סבירה ואוצר המילים שלי מספיק טוב לשיחות 'חג' פשוטות כמו קניות, הזמנת אוכל, בבר ושיחות חולין פשוטות (זו הייתה, אגב, המטרה הראשונה שלי). רק כשהתחלתי לעבוד על השפה עם מורה באמת התחלתי להבין איך זה עובד. זה היה רק 3 שעות בשבוע, אבל זה היה ממש כיף. גם שמחתי מאוד שכבר הנחתי בסיס בעצמי.
אני עדיין מדבר רחוק מלהיות תאילנדית מושלמת, וכנראה אף פעם לא אדבר. עדיין יש הרבה מצבים שבהם אני חוזר על 'טינגליש' (אנגלית אבל עם מבנה דקדוק/משפט תאילנדי). אבל עדיין כיף לעשות את זה. והפנים של החברים והאנשים התאילנדים שלי שאני פוגש כשאני פתאום מתחיל לדבר תאילנדית עושים את המאמץ יותר משווה את זה. 🙂
כנראה שגם אני לעולם לא אצליח ללמוד. אבל באופן קבוע מילים חדשות יקחו אותך הרבה יותר רחוק. גם אם זה רק לשאול משהו בחנות... זה מוערך.
תודה רבה על שיעור השפה הזה טינו.
אני מנסה ללמוד קצת את השפה בלימוד עצמי. מההתחלה עבדתי במקביל על אוצר מילים, הגייה, קריאה ובמידה פחותה בכתיבה. כשאני שומע מילה אני גם רוצה לדעת איך היא מאויתת, כי הרבה אנשים מבטאים בצורה גרועה.
לימוד הגובה הנכון הוא גם אבן נגף עבורי.
בהתחלה למדתי ש: ๐ = o = בינוני, ๐่ = ò = נמוך, ๐้ = ô = יורד, ๐๊ = ó = גבוה, ๐๋ = ǒ = עולה.
למרות זאת…. מהר מאוד גיליתי שגובה הצליל של סימן טון אינו מוחל באופן עקבי. גם בשיעור שלך לעיל אני נתקל במקרים רבים שבהם סימן טון אחד יכול להיות בעל צלילים שונים. לא הצלחתי לגלות בה שום מערכת עד כה (אם יש כזו בכלל).
אולי תוכל להסביר לי למה לסימן טון מסוים אין הגייה חד משמעית והאם יש כלל לשוני לשינוי צליל של טון מסוים.
כדי להמחיש את הבעיה, לקחתי את החופש לצייר מהטקסט של שיעור השפה שלך, בהנחה שכתבת את רובו נכון. הצבתי סימני קריאה לפני ההצהרה החורגת מסימון הטון:
! นั้น (นี้) อะไร 'Nán (níe:) arai' 'מה זה (זה)?' [מה ההבדל בין 'นั่น' ל-'นั้น'?]: הנה סימני הטון בהתאמה. יורד (๐้), (יורד (๐้)) ואמצע (๐), אך היא ההגייה בהתאמה. גבוה (๐๊), (גבוה (๐๊)) ובאמצע (๐).
! นั่น เรียก ว่า อะไร 'Nán rîeak wâa arai' 'איך זה נקרא?': הנה סימני הטון בהתאמה. נמוך (๐่), בינוני (๐), נמוך (๐่) ואמצע (๐), אבל היא ההגייה בהתאמה. גבוה (๐๊), נופל (๐้), נופל (๐้), ובאמצע (๐).
! พูด (ถาม) นี้ แบบ ใหน 'Phôe:t (thǎam) níe baep nǎi' 'איך אתה אומר (שואל) את זה?': הנה סימני הטון. אמצע (๐), (אמצע (๐)), נופל (๐้), אמצעי (๐) ואמצע (๐), אבל היא ההגייה בהתאמה. נופל (๐้), (עולה (๐๋)), גבוה (๐๊), באמצע (๐), ועולה (๐๋).
ข้าว 'khâaw' 'אורז': סימן הטון יורד (๐้) וגם ההגייה יורדת (๐้).
! ขาว 'khǎaw' 'לבן': סימן הטון הוא אמצעי (๐), אך ההגייה עולה (๐๋).
ข่าว 'khàaw' '(ה)חדשות': סימן הטון נמוך (๐่) וגם ההגייה נמוכה (๐่).
เสี้อ 'sûua' 'בגד, חולצה': סימן הטון יורד (๐้) וגם ההגייה יורדת (๐้).
! เสีอ 'sǔua' 'נמר': סימן הטון הוא אמצעי (๐), אך ההגייה עולה (๐๋).
เสี่อ 'sùua' 'matje' (עליו לאכול): סימן הטון נמוך (๐่) וגם ההגייה נמוכה (๐่).
! ฟ้า 'fáa' 'אוויר': סימן הטון נופל (๐้), אך ההגייה גבוהה (๐๊).
ตา 'taa', 'עין, סבא (צד אמא)': סימן הטון הוא אמצעי (๐) וגם ההגייה באמצע (๐).
! ม้า 'máa' 'סוס': סימן הטון יורד (๐้), אך ההגייה גבוהה (๐๊).
! ช้า 'cháa' 'לאט': סימן הטון יורד (๐้), אך ההגייה גבוהה (๐๊).
! ฟ้า 'fáa' 'אוויר': סימן הטון נופל (๐้), אך ההגייה גבוהה (๐๊).
! ค้า 'kháa' 'לקנות ולמכור': סימן הטון יורד (๐้), אך ההגייה גבוהה (๐๊).
ห้า 'hâa' 'חמש (555 זה צחוק)': סימן הטון נופל (๐้) וגם ההגייה יורדת (๐้).
! ล่า 'lâa' 'לצוד': סימן הטון נמוך (๐่), אך ההגייה יורדת (๐้).
ป้า 'pâa' 'דודה מבוגרת': סימן הטון נופל (๐้) וגם ההגייה יורדת (๐้).
บ้า 'באא' 'משוגע': סימן הטון נופל (๐้) וגם ההגייה יורדת (๐้).
ผ้า 'phaa' 'בגד': סימן הטון נופל (๐้) וגם ההגייה יורדת (๐้).
! หมา'mǎa' 'כלב': סימן הטון הוא אמצעי (๐), אך ההגייה עולה (๐๋).
! หนา 'nǎa' 'עבה (של עצמים)': סימן הטון הוא אמצעי (๐), אך ההגייה עולה (๐๋).
! หา 'hǎa' 'לחפש מישהו': סימן הטון הוא באמצע (๐), אך ההגייה עולה (๐๋).
! ฝา 'fǎa' 'מכסה, דש': סימן הטון באמצע (๐), אך ההגייה עולה (๐๋).
! ม้า มา ช้า 'máa maa cháa' 'הסוס בא לאט.': סימני הטון הם resp. נופל (๐้), אמצע (๐) ונופל (๐้), אך ההגייה היא resp. גבוה (๐๊), בינוני (๐) וגבוה (๐๊).
! ตา ล่า หมา 'taa laa mǎa' 'סבא צד כלבים.': סימני הטון הם בהתאמה. אמצעי (๐), נמוך (๐่) ואמצע (๐), אך ההגייה היא בהתאמה. באמצע (๐), יורד (๐้) ועולה (๐๋).
! หมา หา ม้า 'mǎa hǎa máa' 'הכלב מחפש את הסוס.': סימני הטון הם בהתאמה. אמצע (๐), אמצע (๐) ונופל (๐้), אך ההגייה היא בהתאמה. עולה (๐๋), עולה (๐๋), וגבוה (๐๊).
! ตา บ้า มา ช้า 'taa bâa maa cháa' 'סבא משוגע בא לאט לאט.': סימני הטון הם resp. אמצע (๐), נופל (๐้), אמצע (๐) ונופל (๐้), אך ההגייה היא resp. אמצעי (๐), יורד (๐้), אמצעי (๐), וגבוה (๐๊).
! ยาย หา ป้า 'jaai hǎa pâa' 'סבתא מחפשת דודה.': סימני הטון הם בהתאמה. אמצע (๐), אמצע (๐) ונופל (๐้), אך ההגייה היא בהתאמה. באמצע (๐), עולה (๐๋) ויורד (๐้).
! คุณขาย ตั๋ว ไหม ครับ 'Khoen khǎai tǒea mái khráp' 'האם אתה מוכר כרטיסים?': סימני הטון הם resp. אמצע (๐), אמצע (๐), עולה (๐๋), אמצע (๐) ואמצע (๐), אך ההגייה היא בהתאמה. בינוני (๐), עולה (๐๋), עולה (๐๋), גבוה (๐๊), וגבוה (๐๊).
! น้ำ 'náam' 'מים': סימן טון יורד (๐้), הגייה גבוהה (๐๊).
นำ 'לקח' 'להוביל, קודם': סימן טון באמצע (๐), הגייה באמצע (๐).
โต๊ะ 'tó' 'שולחן': סימן טון גבוה (๐๊), הגייה גבוהה (๐๊).
โต 'מדי' 'גדול': סימן טון באמצע (๐), הגייה באמצע (๐).
ติ 'קשור' (קצר) 'לבקר, לנזוף': סימן טון באמצע (๐), הגייה באמצע (๐).
ตี 'קשור:' (ארוך) 'להכות': סימן טון באמצע (๐), הגייה באמצע (๐).
! พุทธ 'phóet' (קצר) 'הבודהה': סימן טון באמצע (๐), הגייה גבוהה (๐๊).
! พูด 'phôe:t' (lang) 'דבר': סימן טון באמצע (๐), הגייה יורדת (๐้).
ตา 'taa' 'עין': סימן טון באמצע (๐), הגייה באמצע (๐).
! ท่า 'thâa (d)' 'נמל, מזח': סימן צליל נמוך (๐่), ההגייה יורדת (๐้).
ตี 'קשור:' 'להכות': סימן טון באמצע (๐), הגייה באמצע (๐).
! ที่ 'thîe:' 'מקום, רווח, te, in': סימן טון נמוך (๐่), ההגייה יורדת (๐้).
ป่า 'pàa' 'יער': סימן טון נמוך (๐่), הגייה נמוכה (๐่).
ผ้า 'phaa' 'בגד': סימן טון נופל (๐้), הגייה נופלת (๐้).
ปู 'poe:' 'סרטן או Yingluck': סימן טון באמצע (๐), הגייה באמצע (๐).
ผู้ 'phôe:' 'אדם': סימן טון נופל (๐้), הגייה נופלת (๐้).
เก้า 'kâaw' 'תשע': סימן טון נופל (๐้), הגייה נופלת (๐้).
ข้าว 'khâaw' 'אורז': סימן טון נופל (๐้), הגייה נופלת (๐้).
กา 'kaa' 'עורב' ('kaa,kaa'): סימן טון בינוני (๐), הגייה אמצעית (๐).
! ฆ่า 'khâa' 'להרוג, לרצוח': סימן טון נמוך (๐่), ההגייה יורדת (๐้).
! ไม้ ใหม่ ไม่ ไหม้ 'Máai mài mâi mâi' (לפי עץ חדש לא בוער) 'עץ חדש לא בוער': סימני טון הם resp. נופל (๐้), נמוך (๐่), נמוך (๐่) ויורד (๐้), ההגייה היא resp. גבוה (๐๊), נמוך (๐่), נופל (๐้) ויורד (๐้).
ההבדל הזה בטונים קשור למעמד של אות. עוד מעמד, השפעה נוספת של סימן טון על הטון. נראה שהיה שונה בעבר רחוק, אז סימן טון תמיד הצביע על אותו טון.
לשיעורי האותיות, ראה את דפי הדוגמה של רונלד בתחתית דף אינטרנט זה: http://www.slapsystems.nl/Boek-De-Thaise-Taal/voorbeeld-pagina-s/
ציטוט:
"בהתחלה למדתי ש: ๐ = o = בינוני, ๐่ = ò = נמוך, ๐้ = ô = יורד, ๐๊ = ó = גבוה, ๐๋ = ǒ = עולה."
תיאו יקר,
אני מאחל לך הצלחה בלימודים.
אתה מעלה את אחד הנושאים הקשים והקשים ביחס שבין כתיב להגייה. זה לא ייחודי לתאילנדית, שימו לב. גם להולנד יש את זה, אבל אנחנו כבר לא מבינים את זה. ניתן לאיית את הצליל השקט –e- ב-5 דרכים בהולנדית: –e- (de); -ee- (א (בית)); -ij- (טעים); -i- (נחמד) ו-u- (טינוס). אבל אז תאילנדית.
לפני כמה מאות שנים סימני הטון תמיד הצביעו על אותו טון, כפי שאתה מניח לעיל. כבר לא, וזה מסביר את הבעיה שציינת למעלה. איזה סימן טון מייצג איזה טון תלוי בסוג העיצור שמעליו נמצא סימן הטון. לכן אותו סימן טון יכול להראות גוונים שונים.
ישנם שלושה מחלקות של עיצורים בתאילנדית: מעמד גבוה (למשל ขสถ), מעמד בינוני (למשל กตด) ומעמד נמוך, רובם (למשל งลท). לרשימה מלאה תצטרך להיכנס לספרים. רובם לומדים את המספר הקטן יותר של עיצורים מהמעמד הגבוה והבינוני, השאר הם העיצורים הרבים של המעמד הנמוך.
שני סימני טון נראים לי רק כעיצורים ממעמד הביניים: อ๊ de máai trie והוא מצביע על טון גבוה, למשל ברז מים ก๊อก kóhk. ה-อ๋ máai tjàttàwaa נותן טון עולה, למשל, לכרטיס ตั๋ว tǒea.
ואז อ่ máai èek. זה נותן טון יורד לעיצורים מהמעמד הנמוך, למשל ย่า jâa oma (צד האב), אך לעיצורים מהמעמד הגבוה והבינוני טון נמוך, למשל ไข่ khài een ei.
לבסוף, อ้ máai thoo. זה נותן טון גבוה לעיצורים מהמעמד הנמוך, למשל ม้า maa horse, ולעיצורים מהמעמד הגבוה והבינוני טון יורד, למשל ข้าว אורז חאו.
אז שני סימני הטון האחרונים מציינים צלילים שונים בשלושת סוגי העיצורים השונים.
כפי שהמורה שלי ציינה בצחוק, אנחנו התאילנדים הפכנו את הכתיבה לקשה עד כדי כך שלעולם לא תוכל לשלוט בה. זה התפקיד שלך להוכיח את ההיפך.
טריק פשוט לקביעת הטון:
זכור 3 עיצורים (A) ואת המספרים של סימני הטון (B).
ת: 3 עיצורים, 1 מכל קבוצת צלילים:
hŏoh hìip (קבוצת צליל גבוה עולה-נמוך/עיצורים)
dooh dèk (קבוצת גוון אמצע שווה או בינוני-נמוך / עיצורי)
hooh nók hûuk (קבוצת צלילים נמוכים שווה או בינונית-גבוהה / עיצורים נמוך)
האות (hŏoh, dooh, hooh) מתאימה להברה החיה (אינה מסתיימת בתנועות קצרות או בצליל k,p,t; המילה המקושרת לאותו עיצור (hìip, dèk, nók hûuk) מתכתבת עם ההברה החיה עם העיצור בטון הנמוך, מבחינים בין הברה קצרה להברה ארוכה.
ב: המספרים של 4 סימני הצלילים:
1 = נמוך
2 = יורד
3 = גבוה
4 = עולה
3 ו-4 מופיעים רק בשילוב עם העיצורים של קבוצת הטון האמצעי וכך קובעים את הגיית ההברה.
אם אין סימן טון אזי חל כלל א', אחרת כלל ב' חל.
כלל ב': אם העיצור שייך לקבוצת הטון הגבוה או לקבוצת הטון האמצעי, הטון מתאים לסימן הטון. אם העיצור שייך לקבוצת הטון הנמוך, אז אתה צריך להוסיף 1, אז סימן טון נמוך הופך לטון נופל וסימן טון יורד הופך לטון גבוה.
בנוסף, עליך לזכור רק את העיצורים של קבוצת הטון הגבוה ואלו של קבוצת הטון האמצעי. האחרים שייכים אז לקבוצת הטון הנמוך.
זה יכול להיות כל כך פשוט. בהצלחה!
יִשׁוּר:
המילה המצורפת לאותו עיצור (hìip, dèk, nók hûuk) מתאימה להברה DEAD.
תודה על ההסבר Rob V., Tino Kuis ו- Daniël M..
שמעתי במעורפל על שיעורי אותיות, אבל לא ידעתי מה לעשות איתם.
לאחר ההסבר שלך וקצת לימוד, עברתי שוב על הדוגמאות בכיתה. עם הידע שנרכש זה עתה, אני חושב שיש לשפר את הטונים בדוגמאות הבאות מהשיעור כדלקמן. (אני מקווה שהתווים המיוחדים מוצגים כהלכה.):
นั้น เรียก ว่า อะไร 'Nán rîeak wâa arai' 'איך קוראים לזה?': น้=מעמד נמוך+מעמד נמוך+יורד =ว מעמד בינוני = ว אמצע(ó>) מעמד נמוך+נמוך = > יורד(ô), อ=מעמד ביניים => אמצעי(o). אז 'Nán rieak waa arai'
พูด (ถาม) นี้ แบบ ใหน 'Phôe:t (thǎam) níe baep nǎi' 'איך אומרים (שואלים) את זה?': => พ(=high class) ( ǒ)), น้=מעמד נמוך+נופל => גבוה(ó), บ=מעמד בינוני => בינוני(o), ห=מעמד גבוה => עולה(ǒ). אז 'Phoe:t (thǎam) níe baep nǎi'
คุณขาย ตั๋ว ไหม ครับ 'Khoen khǎai tǒea mái khráp' 'האם אתם מוכרים כרטיסים?': ค=מעמד נמוך => מעמד גבוה => גבוה(o) =מעמד הביניים+עולה = > עולה( ǒ), ห=מעמד גבוה => עולה(ǒ), ค=מעמד נמוך => בינוני(o). אז 'Khoen khǎai tǒea mǎi khrap'
พุทธ 'phóet'(קצר) 'הבודהה': พ=מעמד נמוך => אמצעי(o). אז 'פוט'.
พูด 'phôe:t'(lang) 'לדבר': พ=מעמד נמוך => אמצעי(o). אז 'פו:ט'.
האם הבנתי נכון, או שיש כאן תקלות לשוניות נוספות?
אני מקווה שאופציית התגובה תישאר פתוחה מספיק זמן.
נ.ב @טינו: האם זה טיפוסי לגרונינגים לבטא את המילה נחמדה כ'חזק אדמה' (כמו 'יתוש')? אני מדבר את זה. לצאת בתור 'נחמד' (עם -i-) 😉
חשבתי גם שהבנתי ש"אתה" בחרונינגן לא יודע הבדל צליל בין ה-ch- וה-g- ומבטאים את שניהם כ-"קשה" -g-.