למה חדשות מתאילנד כל כך קצרות
ישנם שלושה סוגי עיתונים: 1 עיתונים הנקראים על ידי אנשים השולטים במדינה (למשל N.R.C. Handelsblad), 2 עיתונים שנקראו על ידי אנשים שרוצים לשלוט במדינה (דה וולקסקאנט) ו-3 עיתונים שקוראים אנשים שלא אכפת להם מי שולט בהם כל עוד לאותו אדם יש ציצים (Excusez le mot, אבל ככה אומרים את זה).
העיתון בשפה האנגלית דואר בנגקוק שייך לקטגוריה הראשונה, שבה יש לציין שאף ממשלה לא צריכה לאבד שינה בגלל מה שהעיתון כותב, כי הוא נקרא רק על ידי אליטה קטנה. אם יש משהו שממשלות צריכות לדאוג לגביו, זה מה שמופיע בטלוויזיה, בצהובונים (למשל תאי ראת') ואת המדיה החברתית ניתן לראות או לקרוא.
אני כותב את האמור לעיל כדי להסביר מדוע מדור החדשות היומי מתאילנד, שעליו אני מכין דואר בנגקוק, לאחרונה היה הרבה יותר קצר מאשר, למשל, לפני שנה.
אני מדלגת על הרבה חלקים שיעניינו מעטים כי הם עוסקים במאבקים פנימיים, מריבות פוליטיות או - כמו הספר שפת התקשורת החדשותית כותב – להיות 'לדבר על דיבורים' ותו לא. ג'אנטיה אומרת משהו, פייטה מגיבה וקלאשיה מעירה על כך. פו נחמד, כולם…
אז קוראים יקרים וקוראים יקרים, אף מילה היום על כתבת הפתיחה הנכבדה בעיתון היום: ניתוח האפשרי הַאֲשָׁמָה (הליכי הדחה) של יושבי ראש בית הנבחרים והסנאט לשעבר. העיתון צולל בשקיקה לנושא, כי שני האדונים הם אנשי Pheu Thai, מפלגתם של תאקסין ויינגלוק, ואין שום סימפטיה לכך כעת דואר בנגקוק.
להקדיש לזה מילה אחת. הנוהל הזה לא יגיע, מנתח העיתון, כי לחברי פרלמנט החירום המזוהים עם הצבא אין חשק להתעסק, והחברים האנטי-תקסין חוששים מהשלכות משפטיות כי הפרלמנט כנראה אינו מוסמך להדיח פוליטיקאים. בכלל. . הליך זה שמור לסנאט, אך הוא קיים שוב רק לאחר בחירות.
הוועדה הלאומית למלחמה בשחיתות, שהובילה את המקרה בדו"ח בן 4.000 עמודים, לא צפויה להשאיר את זה כך. היא עדיין יכולה ללכת למדור בעלי תפקידים פוליטיים בבית המשפט העליון. כך גם הליך הדחה שני, איפה דואר בנגקוק לא כותב על, אלא על העיתון השני בשפה האנגלית האומה כן אתמול.
זה מדאיג את ראש הממשלה לשעבר ינגלוק בגלל תפקידה כיו"ר הוועדה הלאומית למדיניות אורז. ה-NACC מאשים אותה ברשלנות מכיוון שהיא לא הייתה עושה דבר נגד השחיתות והעלויות העולות. אלו יהיו הרבה מאמרים בעיתונים שאוכל לדלג עליהם ושאתם, קוראים יקרים, לא חייבים לקרוא. בוקר טוב.
NB הטקסט לעיל הוא עמודה; חדשות מתאילנד ניתן למצוא כאן.
דיק היקר, ככל שתצטרך פחות לתרגם מה-Bangkok Post, כך יש לך יותר זמן לעמודים היומיים שלך ולהסתכל על רגליים סקסיות מתחת למכנסי ג'ינס קצרים. לדבר עם קרויף: …………………
ובכן, לפעמים זה נחמד שיש עיתון קצר יותר. כל עוד BP לא יימשך שנה, זה יהיה קצת משעמם ובקרוב גם דיק יהיה בכושר. אם להבין את זה זה לפעמים כמו ספורט עליון, לא?
מה אומר העיתון על הקורא? אני לא חבר בשום דבר, אבל אני קורא את העיתון בקביעות. עד לפני 10 שנים חשבתי שבריטניה היא עיתון טוב ו-NRC במקום השני. עכשיו התפקידים האלה התהפכו, אני חושב שה-NRC מתהדק ובריטניה עושה הרבה יותר התעסקות במקום עיתונות ביקורתית או עיתונות חוקרת. האכזבה הזו מאיכות מדיות רבות, בתוספת העובדה שלפעמים אני לא קורא עיתון בתשלום (מקבל חינם) במשך שבוע, עדיין מונעת ממני לעשות מנוי. אבל אנחנו חייבים להיצמד לתאילנד... אני מניח שגם שם העיתונות (דה-?) מתפתחת, ועיתונים או כלי תקשורת אחרים מאבדים סמכות, איכות או פופולריות או מתקדמים עם הזמן. גם הפוסט של BP - בהנחה שהסיכומים של דיק נכונים - מאכזב לעתים קרובות מדי מבחינת איכות.
זה רעיון להשתמש במדינה כנקודת מוצא להגשת החדשות שלך. אני יודע שהם מסווגים כימנים בהשוואה לפוסט בבנגקוק, אבל אם אני יכול לשפוט את שני העיתונים במהדורת האינטרנט שלהם, אז ההעדפה שלי, ללא קשר להעדפה פוליטית, באמת הולכת לאומה.
ברכות והצלחה,
לשדוד o.
@ rob o ההשוואה שלי בין בנגקוק פוסט ל-The Nation נופלת לטובת הראשונים. מבחינת עיצוב: פריסה ברורה יותר, גופן קריא יותר עם מרווחים טובים, תמונות איכותיות. מבחינת תוכן: מספר גדול יותר של ידיעות תאילנדיות, קריקטורות נחמדות יותר (אני לא מבין כלום בקריקטורות ב-The Nation), קטעים מעניינים של Life and Business; מוספים טובים ואינפורמטיביים כמו מיוז, גורו, בראנץ' וספקטרום (עם דוגמאות משובחות לפעמים לעיתונות חוקרת), כותבי טורים ביקורתיים (האהובים עליי: Sanitsuda Ekachai ו- Veera Prateepchaikul). אני לוקח את המפלגתיות לכאורה ואת הצבע הפוליטי לתוך העסקה. מבחינת אמינות (לא) יהיה הבדל קטן, אני חושד.
החדשות כל כך קצרות;
דיק היקר, אתה יודע שיש לי כבוד גדול שאתה משקיע זמן רב בתרגום "בנגקוק-פוסט שלך", כי יש לך הכי הרבה אמון בו [ראה NRC]. אבל האם אתה לא זה שמפרסם את החדשות התאילנדיות כל כך נייטרלי שאפשר לנו ואז גם לקרוא עיתונים אחרים, כי עכשיו אתה בעצם זוכה לחשיפה מאוד חד צדדית ממה שבאמת קורה בתאילנד!
גר; וויליאם שבנין…
@ willem scheveningen מה שצריך להיות, לא תמיד אפשרי. שימוש במקורות נוספים דורש הרחבה משמעותית של חדר החדשות של איש אחד, כולל עורך שיכול לקרוא תאילנדית.