וואן די, וואן מאי די (חלק 8)

שתי משרתות עובדות בדירה, שתיהן מלאוס ושתיהן באופן לא חוקי בבנגקוק. לסבתא לא ממש אכפת. זה יותר זול כי אתה לא צריך לשלם מיסים על מהגרים בלתי חוקיים או על אשרות ואישורי עבודה שלהם.

הסיכון הוא כמובן שאחד מהשניים יבוא במגע עם המשטרה. ואז, לדברי סבתא, ליידן עדיין לא נטל כי חתנה הוא שוטר.

נוי (אני מנחש בתחילת שנות ה-40) אוהב סום טאם פאלה, סלט עם הדג המותסס הידוע, המסריח. גם אשתי אוהבת את זה מפעם לפעם, אבל אחרי שאכלה את הסום טאם פאלה של נוי פעמיים (נוי מכינה את הסום טאם פאלה בעצמה) וביקרה פעמיים בשירותים במשך כמה ימים כמעט ברציפות, היא קצת עייפה מזה. בחזרה, או יותר טוב: של ריפוי.

נוי נשואה לגבר לאו ארוך שיער ומעורפל למראה שמבקר מדי פעם. הוא גם עובד בבנגקוק, אבל הם חיים כמעט בנפרד. אני לא מבין את זה. ברגע שהתחתנתי, הייתי רוצה לחיות כל יום עם האישה שאני אוהב. וגם: איך נראה העתיד שלך, או יותר נכון העתיד הקולקטיבי?

ובכן: לאנשים כנראה יש מעט או לא מודאגים מזה. מי שחי אז למי אכפת. מחר זה מחר וסוף השבוע הקרוב כבר מסתכל מספיק קדימה. והחיים יכולים להשתנות גם ככה.

טוי ואח של טוי

זה ניכר מחייה של טוי, המשרתת השנייה. היא עובדת אצל סבתא כבר הרבה זמן ונסעה ללאוס לפני כמה שנים לטפל באביה החולה. היא יכולה להתמודד עם ההתנהגות המוזרה של סבתא וגם מגיבה לה, במיוחד כשסבתא עושה או רוצה לעשות דברים מטופשים, וזה לעתים קרובות למדי. ובאופן מוזר, סבתה של טוי יכולה לקחת יותר מבעלה (הנואף).

לפני כמה שבועות, יום שישי מאוחר אחר הצהריים, טוי הגיע לדירה שלנו כדי לדבר עם אשתי. לפי הטון של השיחה, העיניים והיציבה של טוי, יכולתי להבין שזה עניין רציני. בהתחלה חשבתי שזה הנציג של חברת החשמל שרוצה לנתק את החשמל לכל הדירה כי סבתא מפגרת חודשים בתשלומים.

זה היה המקרה בשנה שעברה, בדיוק כשסבתא הייתה - בדיוק כמו עכשיו - בחופשה בדרום קוריאה. לא, הפעם יכולתי פשוט להמשיך לצפות בטלוויזיה בסוף השבוע. השיחה הייתה על אחיו של טוי. אפילו לא ידעתי שיש לה אח, אבל מה שלא יהיה.

גם אחיו של טוי נמצא בארץ באופן לא חוקי. הוא עובד בראצ'אבורי, בן 30 ומאוהב בבחורה תאילנדית בת 19. אמא ואבא של התאילנדי לא רואים את זה ככה: בתם התאילנדית עם גבר לאו. הבת יודעת את זה. בשבוע שעבר הם ברחו יחד מהבית.

הוריה של הילדה ראו את ההזדמנות שלהם להיפטר מאחיו של טוי והזעיקו מיד את המשטרה. הוא מצא את בני הזוג ונעל את אחיו של טוי בתחנת המשטרה מכיוון שהוא נמצא בתאילנד באופן לא חוקי. עם זאת, בני הזוג המאוהבים ציינו שהם רוצים להתחתן.

עכשיו זה הולך להיות מעניין, חשבו ההורים, כי במקרה של חתונה חייבת להיות סד חטא משולם. אבל כן, לאחיו של טוי אין בהט להכין, מלבד העובדה שהוא ההורים של התאילנדי מַסלוּל הַמרָאָה בכמה שיחות טלפון עם טוי, הם לא אומרים בדיוק כמה כסף הם רוצים. לטוי אמנם יש קצת כסף, אבל כנראה לא מספיק כי ההורים מריחים כסף, אפילו מרחוק.

הרי אם האח יתחתן רשמית עם בתו, הוא יכול לקבל אשרת שהייה כאן כי הוא נשוי לתאילנדית. אבל קודם הוא יצטרך לחזור ללאוס כי הוא לא יכול להציג דרכון או תעודה מזהה, ולכן אין ויזה תקפה. וגם: הקנס שעליו לשלם על אי-החוקיות שלו (אם הוא רוצה להישאר מחוץ לכלא) יכול בהחלט להיות גבוה בהרבה מהחטא.

הוריה של הילדה העמידו את כולם במצב כמעט בלתי אפשרי. בהתחלה הם ניסו להיפטר מאחיו של טוי כחתן לעתיד על ידי הזמנת משטרה, ועכשיו הם מריחים כסף. אבל: אחיו של טוי צריך לחזור תחילה ללאוס לאחר ששילם קנס (ולכן אינו מסוגל לשלם חטאים בטווח הקצר) וטוי לא יכול למסור את הכסף שיש לה למשפחת הילדה (וגם אחיה שלא יבקר את תחנת המשטרה), כי אז היא עצמה תיחשף.

אחיו של טוי גורש כעת מעבר לגבול ללאוס והוא שוקל לחזור לאהובתו בראצ'אבורי. הוא לא היה צריך לשלם כלום למשטרה. ככל הנראה הכלל תקף גם בתאילנד: אי אפשר לקטוף מעוף קירח (לאו).

כריס דה בור

בניין הדירות בו מתגורר כריס מנוהל על ידי אישה מבוגרת. הוא קורא לה סבתא, כי היא גם במעמד וגם בגיל. לסבתא יש שתי בנות (דאו ומונג) שמונג היא הבעלים של הבניין על הנייר.