ה-Boezewush

פלמית אמיתית היא שפה פרחונית עם מילים מוזרות מאוד עבור הולנדים. כמו "boozewoesj". הכוונה היא לאזור או למקום מוזר, מרוחק ובלתי מסביר פנים. אל תשאלו את האינקוויזיטור מאיפה באה המילה, כנראה איפשהו מזיכרון קולוניאלי רחוק כשבלגיה עדיין הייתה הבעלים הגאה של קונגו.

לפני כשלוש שנים, האינקוויזיטור נכנס לג'ונגל התאילנדי, איסאן. חכם ככל שיהיה, הוא החליט לקבוע אם הוא מתאים לעוד רילוקיישן אחרי תשע שנים בפטאיה, 'מובלעת פאראנג' פר אקסלנס. הרי כל אחד פוגש את אהבת חייו בשלב מסוים.

במהלך השנים, האינקוויזיטור היה שם, אפילו ישן שם. בורירם ונחום פאנום. יוצאים עם השכנים מפאטאיה שביקרו משפחה. אבל הוא היה כל כך מפונק שלמעשה לא היה לו מושג על חיי איסאן האמיתיים. נתנו לו עוף וצ'יפס לאכול.

יש חדר שינה פרטי עם מיזוג אוויר. לא צריך ללבוש נעלי בית בגלל החרקים. לא באמת עשה כלום חוץ ממסיבה. עכשיו הדברים עמדו להיות רציניים

עד, נניח, אודון תאני, הכל היה עדיין מוכר, אבל אחר כך זה הפך להיות שונה. הבנייה הרגילה פינתה את מקומה להרבה יותר שטחים פתוחים, עדיין הרבה אדמה מעובדת, אבל זה הולך ונהיה פחות, הנוף נעשה קצת יותר פראי. כלי התחבורה מתחילים להיראות קצת שחוקים, דברים רעועים ללא שם מותג. והם נוסעים פה הרבה יותר לאט.

ככל שמתקרבים לכפר, הכבישים גרועים יותר. תחילה אספלט, אך בהדרגה מופיעים בורות רבים. ואז מעין כביש בטון שבו אנשים שכחו למקם חיבורי התפשטות, לוחות הבטון כאילו צפים ללא תלות זה בזה. ואז פשוט דרכי עפר פשוטות, שהופכות לדרכי סוואנה אתגריות כשיורד גשם.

יתר על כן, לא כל האיתותים מתורגמים יותר לאנגלית, מה שהופך את הדברים לעוד יותר מבלבלים. קוראים נאמנים כבר יודעים שלאינקוויזיטור יש סלידה מכלים מודרניים כמו מתכנני מסלולים. ולמרות הוראות אשתו, הוא כבר הלך לאיבוד כמה פעמים.

לאחר כאחת עשרה שעות של נסיעה עם העצירות הקצרות הדרושות בלבד, עולה חיוך מבורך על פניה של חברתו של האינקוויזיטור: עוד כמה קילומטרים בלבד ונגיע לכפר שלי. בכביש הסוואנה האחרון, עם בורות שגורמים לעגלה של האינקוויזיטור לגנוח, אנחנו נוסעים את הקילומטרים האחרונים דרך יער שהופך לשדות אורז אינסופיים. והאינקוויזיטור עובר הלם תרבותי חדש.

הכפר מתחיל פתאום, לפני כן לא היה מבנה לראות. בעיקר בתי עץ רעועים עם אדמה נגועה בקומת הקרקע, חלקם מחזיקים שם את החזירים שלהם או נותנים לתאואים שלהם ללון כאן. או שהוא מלא בזבל עם ערסל פה ושם.

אין פיתוח סרט, ברגע שהכפר מסתיים יש לך שוב שדות ויערות, כך שבקושי יש לך ציוני דרך. תרנגולות, כלבים ותאואים חוצים את הכביש.

אנחנו עוצרים בבית אמה ויש לנו מעט זמן להתאושש מהנסיעה. השכנים והמשפחה הוזהרו, ומכאן כל שיחות הטלפון ברכב. ותחילה עצירת קניות במה שדה אינקוויזיטור בקושי נראה כמו חנות - סלון עם סחורה בתוכו, אבל הבירה זולה והלאו קאו זולה עוד יותר. האנשים סקרנים ומנומסים בעליזות. אבל התאילנדי המלומד בעמל רב אינו מועיל ל"אינקוויזיטור" כאן: אנשים מבינים אותו, אבל הוא לא מבין אף אחד. יֶלֶד.

רק כשהמשקה שנרכש נצרך לחלוטין והאינקוויזיטור צורך במהירות את האוכל שנותר 7/11 מהכביש, נוכל ללכת לישון בבית אמא. על מחצלת במבוק. אין חלונות, אלא תריסי עץ מעוותים שבהם עפים או זוחלים בשמחה יתושים ושאר שרצים. וחם, בלי מזגן, רק מאוורר שמודיע בקול רם שסופו קרוב. האינקוויזיטור גם שומע כל הזמן רעשים מוזרים אחרים, למחרת מדווחים שיש חולדות בין קורות העץ. אה כן, והמקלחת? כלי אבן עם מים קרים שהחברה משליכה בשמחה על גופתו של האינקוויזיטור. ובבוקר - מוקדם מדי, לפני הזריחה, חוזר על הטקס הזה. מממ, נחמד, אבל להתקלח ביחד בפטאיה זה הרבה יותר כיף.

בימים הבאים, האינקוויזיטור מרבה לשוטט באזור. הוא לא מכיר אף אחד אבל כולם מכירים אותו. רבים רוצים לנהל צ'אט, מה שמוביל למצבים מצחיקים. מה שנראה פעם כמו בתים רעועים מתגלים כבתים ציוריים ואפילו מתוחזקים בצורה סבירה. העובדה שבעלי החיים מרבים לבלות תחתיו היא נוחה וחסכונית כאחד - הם לא צריכים לבנות אורווה נוספת ויש להם את החיות בהישג יד כדי לקחת אותם לשטחי מרעה. חלקת הבנייה נבדקת, מזרן נרכש - גב הפרנג לא יכול להחזיק את מחצלת הבמבוק הזו, האם מתחילה ללמוד על המוח המוזר של האינקוויזיטור וההומור המוזר עוד יותר.

חברתו רוצה להפוך אותו לאיסאן פארנג כמה שיותר מהר, והיא לא מרפה מהתמודדות עם האנשים, לגבי שפה ותרבות. בלי פינוק, בלי זהירות יתרה. נכנסים לשדות האורז בנעלי בית. הולכים לתפוס צפרדעים ביער אחרי מטר גשם, אבל הם גם מושכים נחשים, מפגש קרוב פירושו שהנעלי בית מוחלפות ב'bottinekes' - פלמית למגפיים.

האינקוויזיטור מתחיל ללמוד על המטבח הגולמי של איסאן, ואפילו נהנה מהעובדה שאיסוף ביצי ארוחת בוקר דומה לחג הפסחא היומיומי: התרנגולות מסתובבות בחופשיות, אז הן שמים אותן היכן שהן רוצות וצריך ללכת לחפש אותן. שקודם כל צריך לתפוס את הדג.

את הסטייק הזה אפשר לאכול מחר כי חקלאי שוחט פרה באותו בוקר, אתה יכול ללכת ולראות איך הם עושים את זה טי-רק.

העוף הזה ייאכל בקרוב, אבל קודם בואו נתפוס אחד. שיש רק שתייה במקרר הקטן, אבל שתוך עשר דקות הם עדיין מסתובבים עם ירקות בידיים. פטריות מהיער. ירקות לא ידועים בפאראנג מצמחים ושיחים שונים.
ואחר כך לטעמים נוספים וויטמינים: נמלים אדומות עם הביצים שלהן. צפרדעים. ציפורים קטנות. נחש - לא נחמד. כלב, אבל האינקוויזיטור יגלה זאת רק מאוחר יותר. אם רק לא היה צריך להודיע ​​שהוא רוצה לנסות את זה.

לאחר שבוע, הדעות הקדומות של האינקוויזיטור נעלמו. אלה הם אנשי טבע, שחיים היום. הם רוצים להיות עליזים. שמוקירים את התרבות שלהם.

שחולקים הכל אחד עם השני בלי יוצא מן הכלל, ופחות או יותר מצפים לזה ממך. אבל יש לנו כל כך הרבה יותר מכל דבר שאנחנו חושבים שהם שואבים אותנו. וגם אם לא תשתפו ימשיכו לכבד אותך, הרי אתה הזר. הם יבינו את תחושת הפרטיות שלי, כל עוד אני לא מגזים. הם ירצו לטעום מהבישול שלי אבל למרבה המזל הם לא יאהבו את זה. והבת של החבר כל כך שמחה שאולי אמה תחזור לגור בכפר אחרי עשר שנים. האינקוויזיטור היה מיודד עם זה מהיום הראשון, יש לה אותו סוג של הומור כמו שלך באמת.

האינקוויזיטור מחליט להפתיע. הוא מרוצה, החברה עלתה על הירח, אמא שלה קצת מודאגת. הנסיעה חזרה היא חתיכת עוגה. פעם בפטאיה, האינקוויזיטור כבר משתוקק לשתיקתו של איסאן. אבל החליטו ליהנות מהמים החמים במקלחת לזמן מה. רשתות היתושים בחלונות. קורות ללא עכברושים. ואינספור המסעדות והברים - הוא לא גילה שם כאלה. ומתחיל לשרטט את תוכניות הבנייה.

– הודעה שפורסמה מחדש –