Lao Folktales היא מהדורה באנגלית עם כעשרים סיפורי עם מלאוס שהוקלטו על ידי תלמיד לאוסית. מקורם בסיפורים מהודו: הפאñצ'טנטרה (ידוע גם בשם Pañסיפורי catantra) סביב התקופה, וסיפורי ג'טקה על חייו הקודמים של בודהה כשהיה עדיין בודהיסטווה.
בין היתר, אתה נתקל בצעיר Xieng Mieng שבו ה-X מבוטא כ-CH בשפה זו. הצעיר הזה הוא נבל, ערס, מתגרה שעושה קונדס עם המלך. השוו אותו לדמות דיק טרום מאת הסופר יוהאן קייביט, לטייל אוילנשפיגל מהפולקלור ההולנדי-גרמני, ולפושע התאילנדי סרי תנונצ'אי.
הסיפורים הללו שימשו למטרות תעמולה במאבקה של הפאת לאו (1950-1975), המפלגה הקומוניסטית הלאוטית. ליתר ביטחון, אני אומר לקורא: אל תיקח את זה יותר מדי ברצינות...
Xieng Mieng ממלא בקפדנות את ההוראות!
בלאוס, אנשים לעסו אגוזי בטל. אפילו עכשיו. זה לא כמו מסטיק; יש להכין את אגוז ה-betel עם מרכיבים וכלים שמורים בקופסת betel. ואם היית מלך הייתה לך קופסת ביטל יקרה מזהב או כסף והיא נישאה על ידי החצר בסל ביתי.
אז אמר המלך לשיאנג מיאנג 'היום אני הולך למירוצי הסוסים; אתה נושא את סל הסל שלי ועוקב אחרי'. "איך אנחנו הולכים לשם?" שאלה שיאנג מיאנג. "אני רוכב על הסוס הלבן שלי ואתה הולך ברגל." "כן, אני עוקב אחריך," אמר שיאנג מיאנג. 'בְּדִיוּק!' אמר המלך.
המלך רכב על סוסו ושיאנג מיאנג עקב אחריו ברגל דרך שדות האורז. הוא רכב מהר כי היה לו סוס חזק. Xieng Mieng, לעומת זאת, הלך לאט כי הוא אהב להריח פרחים וישב בצל עץ לזמן מה. הוא אפילו נמנם...
איפה אתה?
המלך הגיע למירוצי הסוסים. הוא צפה במירוץ הראשון. והסתכל על השני. הוא היה רעב לבטל אגוז. אחר כך השלישי והרביעי ו... הגמר ורק אז שיינג מיאנג הגיע עם סל הסל שלו.
שיאנג מיאנג! איפה היית? אני מחכה לסל הביטל שלי!' ״סליחה, הוד מלכותך. אמרת לי לעקוב אחריך ועשיתי זאת. הנה אני.' המלך נזכר בזה. "נכון, שיאנג מיאנג. אמרתי תעקוב. אני הולך למרוצים שוב בשבוע הבא. אז אתה נושא את סל הסל שלי ועוקב אחריי בהקדם האפשרי. אתה מבין?' "כן," אמר שיאנג מיאנג, "אני אלך אחריך בהקדם האפשרי." 'בְּדִיוּק!' אמר המלך.
בשבוע שלאחר מכן עלה המלך שוב על סוסו ורכב אל המרוצים. שיאנג מיאנג רץ מאחוריו הכי מהר שהוא יכול. הוא רץ כל כך מהר שהסל התהפך והאגוזים נפלו החוצה. שיאנג מיאנג עצר לרגע כדי להרים את האגוזים, אבל צחק ורץ שוב אחרי המלך.
במהלך המירוץ הראשון, שיאנג מיאנג עלה במדרגות, מתנשף. "טוב מאוד, שיאנג מיאנג, אני רואה שהגעת כמה שיותר מהר. עכשיו תן לי את סל הביטל'. המלך הושיט יד לתוך הסל. "אין אגוזי ביטל. איפה הם?' "הפלתי אותם." ״הפלת אותם? אבל למה לא קלטת אותם, אידיוט?' ״כי, הוד מלכותך, הייתי צריך לעקוב אחריך בהקדם האפשרי. אם הייתי אוסף את האגוזים, הייתי מאחר מדי עכשיו'.
זכר המלך את דבריו. "אתה צודק, שיאנג מיאנג. אמרתי תעקבו אחרי כמה שיותר מהר. אני הולך שוב למרוצים בשבוע הבא. אחר כך אתה נושא את סל הבייטל שלי ועוקב אחרי כמה שיותר מהר, אבל אתה צריך לאסוף את כל מה שנופל. האם אתה מבין?' "כן," אמר שיאנג מיאנג. "אני אלך אחריך כמה שיותר מהר ואאסוף כל דבר שיפול." 'בְּדִיוּק!' אמר המלך.
בשבוע שלאחר מכן, המלך נסע שוב למירוצים ושיאנג מיאנג עקב אחריו מהר ככל שיכול. וכן, הסל התהפך שוב והאגוזים היו על הדרך. שיאנג מיאנג הרים אותם מהר ככל האפשר ומיהר להדביק את המלך. אבל הוא שם לב שצואה מהבילה נפלה מהתחת של הסוס בזמן שהלך. שיאנג מיאנג צחק. הוא הרים את כל הלשלשת ושם אותם בסל הסל. הוא הגיע לראשונה למלך במהלך המירוץ השני.
"שיאנג מיאנג, אני לא אוהב להתאכזב. יש ביטל בסל שלי?' "אכן, הוד מלכותך." המלך הושיט את ידו אל הטל שלו בסל אבל הרגיש צואה חמה... 'מה זה? זה חרא!' 'בְּדִיוּק!' השיב שיאנג מיאנג. "ולמה יש קקי בסל הטל שלי?" ״אתה לא זוכר את דבריך, הוד מלכותך? הייתי צריך לעקוב אחריך כמה שיותר מהר ולאסוף את כל מה שנפל. הבטל נפל ואני הרמתי אותו. הגללים נפלו ואני הרמתי אותו. עשיתי בדיוק מה שאמרת...'
מקור: סיפורי לאו (1995). תרגום ועריכה Erik Kuijpers