שלושה סיפורי אהבה בסרטו החדש של צ'וקיאט

למרות שרוב הסרטים ב תאילנדית בעוד בתי הקולנוע מלאים באלימות ואופרות סבון בטלוויזיה מלאות מריבות, יש גם במאים תאילנדים שיוצרים סרטים מעניינים יותר.

הידוע ביותר הוא כמובן Apichatpong Weerasethakul, שזכה בדקל הזהב היוקרתי בפסטיבל קאן במאי 2010 עם סרטו התמוה משהו 'דוד בונמי מי יכול להיזכר בחייו הקודמים'. השבוע יוקרן סרט בכורה של במאי אחר שנראה מעניין באותה מידה אם לשפוט לפי התיאור בעיתון: Home Khwam Rak Khwam Sook Khwam Songjam", בתרגום פשוט על ידי The Nation כ'בית' מאת צ'וקיאט סקוויראקול.

עמוד הבית

בית הוא טריפטיכון של סיפורים קצרים הקשורים באופן רופף. בסרט דוברים הניב הצפוני, שהוא די יוצא דופן. אני מניח שהסרט לא כתוב באנגלית; העיתון לא אומר על זה כלום.

בסיפור הראשון, בוגר תיכון מצלם תמונות של בית הספר שלו כל הלילה ומשתף את חיי בית הספר שלו עם חבר צעיר יותר. כשהשמש זורחת, השניים נפרדים.

הסיפור השני והמחריד ביותר הוא על אישה בת 50 שמאבדת את בעלה בגלל סרטן הגרון. היא מתקשה להרים את השרשור שוב. בתרבות הצפונית נהוג שאלמנה מתפללת בכל יום קדוש בודהיסטי עבור הנפטר בחייו הבאים. אמונה זו קושרת את האישה לבעלה שנפטר.

בחלק האחרון גבר מהדרום מתחתן עם אישה מהצפון. יום החתונה די כאוטי. צ'וקיאט מראה כיצד זוגות שבאמת רוצים להיות ביחד מוצאים דרך להתגבר על הבעיות הרבות ביום חתונתם, ומסיימים את הסרט בנימה מלאת תקווה.

Pisaj

צ'וקיאט ערך את הופעת הבכורה שלו עם 'Khon Phee Pisaj' (Pisaj), בו ילדה סובלת מהזיות לאחר שהוריה נהרגו במלחמתו של ראש הממשלה לשעבר טקסין בסמים. סרטו השני '13 Game Sayong' (13 אהובים) היה דרמה צינית על משחק ריאליטי קטלני שמתח ביקורת חריפה על החומרנות בחברה התאילנדית העכשווית.

אחריו הופיע 'Rak Hang Siam' (אהבת סיאם), רומן עדין של שני בני נוער הומואים, סרט שזכה לקבלת פנים סוערת.

סרט האקשן 14 מתוכנן כהמשך ל-13. אנחנו מחכים לכספים מספקים למימון הסרט.

(מקור: האומה, 15 באפריל, 2010)