פגישה עם ההורים של חברתך התאילנדית: עסק רציני!
ההבדלים התרבותיים ביניהם תאילנד והמערב גדולים מאוד. לכן חשוב להתעמק בתרבות התאילנדית. דברים שלכאורה לא חשובים לנו יכולים למעשה להשפיע רבות בתאילנד. דוגמה לכך היא הכנסת פרנג להורים של אישה תאילנדית.
במערב, להביא חבר הביתה זה לא יותר מאשר טקס ביצוע. כמובן שההורים סקרנים עם מי הבן של גברת קס יוצא, אבל הם לא מסיקים מיד מסקנות. הם גם לא מצפים שהגברת המדוברת תהיה כמעט בוודאות האם העתידית של ילדיו. אחרי הכל, לקייס יהיו כמה חברות לפני שיעשה את הצעד הזה.
צעד חשוב
דברים שונים בתאילנד. הצגת החבר להורים היא צעד חשוב בחייה של אישה תאילנדית. למעשה, הם אומרים שיש להם כוונות רציניות בשבילך ואולי רוצים להתחתן איתך. אל תיבהל מיד (גברים רבים מקבלים התקף פאניקה קל כשהם קוראים את המילה 'נישואין').
אישה תאילנדית לעולם לא 'סתם' תיקח אותך למשפחה. היא מציעה לך נישואים כי היא רוצה לומר: "זה הגבר שאני רוצה לבלות איתו את שארית חיי".
העובדה שהיא לוקחת פארנג לכפר ידועה שבועות מראש. כל תושבי הכפר, החברים והקרובים מצפים לבואו של הפרנג. מדובר באירוע חברתי חשוב בקהילה הקטנה והמלוכדת בכפר.
נבדק ונשקל
אישה תאילנדית די קלילה להציע זאת להוריה. לפעמים היא פשוט אומרת שהיא רוצה לקחת אותך לאיסאן ולעיר הולדתה. היא לא תגיד לך ש'בודקים ושוקלים' אותך. קשה גם לחזות את הרגע שבו היא תשאל אותך את זה. כמה נשים תאילנדיות עשה זאת לאחר מספר ימים בלבד, אחרים זקוקים ליותר זמן. אם היא לא תבקש ממך ללכת לעיסאן, זה גם מסר חשוב.
כשאתה מבלה עם אישה תאילנדית לזמן מה והיא שואלת אותך niet לבקר את משפחתה, זה יכול להיות שלושה דברים:
- היא לא אוהבת/מחבבת/ עשירה אותך מספיק כדי לפגוש את ההורים והאחים שלה.
- היא לקחה פארנג לכפר שלה כמה פעמים והיא הגיעה למספר המקסימלי.
- יש לה חבר שגם הוא מוכר בכפר.
תן לי להסביר את הסיבה השנייה. כשאישה תאילנדית מביאה איתה 'חבר', תרועה הכפר עושה את שלה. כולם יודעים את זה. אבל יש גבול למספר החברים שאישה תאילנדית יכולה להציג למשפחתה. לדוגמה, אם לוקחים יותר משניים או שלושה פרנג בתקופה של נניח שנתיים, היא תהיה ידועה בתור אישה 'זולה'. גם היא וגם משפחתה סובלים אז מאובדן פנים חמור.
לפעמים היא מתרחקת מלשקר מדוע הביאה כל כך הרבה חברים לכפר. היא יכולה לומר שהראשון היה חסר מזל ומת ממחלה או נהרג בתאונת דרכים. לשני לא נשאר כסף והוא לא היה גבר טוב בשבילה או שהיא גילתה שהוא כבר נשוי. אבל לבוא עם סיפורים מהסוג הזה יש גם גבולות והשכנים יבינו שהיא ממציאה תירוצים.
אז אם היא כבר הביאה שלושה חברים פרנג לכפר שלה, ראש המשפחה לא ישתוקק לקבל את הפרנג הרביעי. יגידו לה שהיא לא צריכה לבוא שוב עם פרנג.
סיים את הקשר
במקרה שהיא לא תבקש ממך ללכת למשפחתה, אולי עדיף לסיים את הקשר. למה? כי משהו לא בסדר. אתה עשוי לתהות מדוע שלושת הפרנגים לא הצליחו עבורך. אולי הוא מחפש רק כסף או שהוא גברת עם שיער גדול בשיניים.
ייתכן שיש סיבה נוספת לכך שהיא מהססת לבקש ממך לצאת. רוב הבנות בחוץ איסן עניים וחיים מאוד פרימיטיבי. היא עלולה להתבייש בדיור העניים בו מתגוררת משפחתה. אם זה המקרה ויש לה כוונות רציניות בשבילך, היא תגיד לך. לאחר מכן הרגיעו אותה והודיעו לה שזה לא משנה לכם ושכולם, עשירים או עניים, שווים.
סיבה נוספת פחות נעימה היא שכבר יש לה חבר והביאה אותו למשפחתה. ובכן, אני לא צריך להגיד לך שמערכת יחסים ארוכת טווח איתה היא לא בחירה נבונה.
תכבד את ההורים שלה
אַחֵר טיפ. ההורים של אישה תאילנדית חשובים מאוד. תמיד היה מנומס ושנן כמה מילים תאילנדיות כגון ברכה ו'תודה' בתאילנדית. בהחלט יהיה אוכל כשתגיעו. זה גם אירוע חברתי חשוב. לכן, תמיד תאכלו עם המשפחה, גם אם זה לא מוצא חן בעיניכם. אז פשוט תסתכל. הקפידו על לבוש מסודר ומסודר. חלץ תמיד את הנעליים שלך כשאתה נכנס לבית משפחתה. תתייחס להוריה ולכל סבא וסבתא בכבוד.
היה ג'נטלמן
אישה תאילנדית לוקחת סיכון גדול כשהיא מציגה אותך למשפחה. אם תסיים את הקשר זמן קצר לאחר מכן, יהיו לכך השלכות לא נעימות עבורה. הרכילות בכפר מתחילה. הם יגידו שהיא לא הייתה לך אישה טובה ובגלל זה אתה לא רוצה לטפל בה. לכן יהיה לה קשה יותר ויותר למצוא בן זוג מתאים. בקיצור, אובדן פנים לה ולמשפחתה.
אם היא מבקשת ממך איסן, אבל אין לך כוונות רציניות איתה, תהיה ג'נטלמן. מבלי לפגוע ברגשותיה, נסה להבהיר שאתה רוצה לבלות איתה. אבל ששום קשר לא יכול להיווצר מזה. זה ימנע ממנה להסתבך במוקדם או במאוחר. אם אתה כנה לגבי זה כי אתה מכבד אותה ולא רוצה לפגוע ברגשותיה, אז אתה בחור טוב.
איך אתה יכול לתאר את זה במילים.
מדהים.
חוויתי במלואו את הגרסה החיובית ולשביעות רצונם המלאה של כולם.
חון בראם.
כמעט 10 שנים של אושר עז עם אהוביי בעיסאן.
לפני 16 שנים חברה שלי הכירה אותי להורים שלה כי רצינו להתחתן.
כשהם הגיעו לקלאסין הם חשבו שאני מכוכב אחר, במיוחד לאחר ביקור בפסטיבל מוזיקה בכפר באותו ערב.
עד מהרה כולם באו להגיד לי שלום לבירה והילדים ל-20 אמבטיה.
תקופה נחמדה, אני שמח שחוויתי הכל וחייתי בתאילנד 10 שנים.
בינתיים התגרשו, וכסף יפה תרם... (בית, עסק, מכונית וכמה אופנועים.)
אבל עכשיו אני עדיין נהנה מחודשיים בגן עדן בכל שנה.
הנאה היא עדיין מה שאתה אוהב.
הסיכום הזה הוא בדיוק כפי שהוא, אין מה להוסיף!
כתוב יפה ולא מוגזם!
קטע נהדר. הניסיון שלי זהה. עוד סיפורים כאלה בבקשה, כדי שקובעי המדיניות בהולנד יוכלו לקבל תמונה טובה יותר של הסטנדרטים בתאילנד ואולי קצת יותר קל לתת לאשתך כמה שבועות ללא חובה של (מבחינתנו) כמעט בלתי אפשרי להשיג להיות מסוגל לקחת איתך ויזת שנגן להולנד כדי שתוכל לפגוש את משפחתך בהולנד.
קוראט היקר, כמעט בלתי אפשרי? כ-95-98% מאשרות שנגן מאושרות. בשגרירות ובבוזה גם יודעים היטב אילו תקנות, מנהגים, תרבות וכדומה עובדים במקומות אחרים.
המאמר עצמו די מוצק גם אם מדובר בפשטנות סטריאוטיפית. לא כל משפחה זהה וכמובן הזמנים משתנים בתאילנד. כמה תאילנדים מתחילים לצאת עם בן הזוג הראשון שלהם (גבר, אישה, תאילנדי או זר) רק לאחר שסיימו את כל השכלתם? כמובן, הכל תלוי בשאלה אם לא תקבל מאהב נוסף בזמן קצר מדי. בהולנד, גבות עולות גם אם אתה מבקר כל יום עם מישהו אחר, אני חושב. בתאילנד הבר נמצא במקום אחר, אבל זה לא כוכב אחר. פשוט לכבד את השכל הישר ולהבין שדברים לפעמים עובדים קצת אחרת במקומות אחרים יכולים להגיע רחוק.
- https://www.thailandblog.nl/visum-kort-verblijf/afgifte-van-schengenvisums-in-thailand-onder-de-loep-2017/
אתה יכול גם לקרוא את זה ועוד הרבה בספר "קדחת תאילנדית", שהוא תרגום של "קדחת תאילנדית":
https://thailandfever.com/boek_intro.html
זה רעיון טוב מאוד למשוך תשומת לב לנושא זה. רבים ללא ספק ילמדו מכך הרבה דברים שימושיים וימנעו מאי הבנות.
גם לי יש את הספר בעצמי וכבר קראתי אותו עם אשתי.
הייתי ממליץ על זה לכולם!
בברכה,
דניאל מ.
תודה על הטיפ! הזמנתי מיד את הספר.
אני וחברה שלי - שנינו בני 40 - עדיין לא נשואים אחרי כמעט שנתיים של זוגיות. נראה שזה פוגע באביה השמרני, שהיה רוצה לראות אותנו נשואים. יש לי כמה סיבות לא לרצות להתחתן, ביניהן הסינסוד, שלדברי בן זוגי צריך להימסר, לפחות באופן סמלי. לדעתי מנהג מיושן, אבל מי אני?
בינתיים, אנחנו פשוט נמשיך "להעדיף" זה את זה. עם המשקפיים ההולנדיים שלי, אני לא מבין למה זה בעייתי.
אולי אתה צריך להתעמת עם חמיך השמרני. גם לבחורה שלך יש תפקיד בזה, או בעצם בעיקר המשימה שלה.
אביה רוצה שהיא תתחתן (מול המקדש) ושתטפל בה (לדעתו) וכשמגיעה דחיפה, אתה צריך לקבל את תמיכת החברה שלך.
בנוסף, אם מחותנים רוצים לראות כסף, זה גם עוזר לציין ש(אם אי פעם היו להם מערכות יחסים בעבר) הם גם יד שנייה או שלישית. Sinsod זה משחק ואל תלכו שולל כי יש לכם גם ערך כספי מסוים 😉
רוב התאילנדים לא מתחתנים, אז אין טקס ואין מעורבות בכך. אין היגיון בסיפורי אגדות על נישואים, ראה את הנוהג בתאילנד. ואם מישהו אכן מתחתן, לאחר זמן מה יש להרבה אנשים פואה או מיה נוי. עד כאן לחלק החיובי. אל תדבר על נישואין נמנע מכל שיחה על כך. בנוסף, דנציג ובת זוגו כבר בני 40, כך שלא חשוב להתחתן. שוב, שווי השוק של גבר מבוגר נכנס לתמונה כי הוא מעל גיל 40 ואישה ואז מתחיל מערכת יחסים בתאילנד בזמן שהבריכה מלאה בדגים צעירים. בחייך, כאדם מבוגר בתאילנד לא צריך לרשום לך שום דבר, בניגוד למישהו בשנות העשרים שלך, גם המעמד והיוקרה קובעים את ההשפעה שלך בהקשר הזה וכמורה מבוגר יותר לא צריך לרשום לך כלום. עניין זה.
יש רק סיבה 1 להתחתן והיא אם בן הזוג הוא עובד מדינה אז בן הזוג זכאי לביטוח בריאות ממשפחת עובד המדינה.
קטע טוב כשלעצמו, אבל למה עיסאאן מוזכר שוב ושוב בטקסט? האם הסופר מניח שתכיר את החברה שלך בפטאיה? תאילנד גדולה יותר!
בזמן כלשהו.
החברה שלי היא מיאלה ושנינו עובדים בנרתיוואט. בדרום המוסלמי הבעייתי כן, אבל לשביעות רצון מלאה ורחוק מעיסאן.
קורנליוס,
עיסאאן מופיע לעתים קרובות בסיפורים מכיוון שרוב הפרנגים מתחתנים עם נשים מעיסאן או נכנסים למערכת יחסים עם מישהו מעיסאן.
עיסאאן הוא גם אזור די גדול.
הסיכוי שתפגשו תאילנדי מדרום תאילנד המוסלמי קטן מאוד.
גם בהולנד יהיה קשה למצוא תאילנדים מצפון תאילנד.
לא פגשתי אותם ב-40 השנים האחרונות והיו לנו הרבה היכרות והשתתפנו בהרבה מפגשים תאילנדים בבית ומחוץ.
בהולנד אני מעריך שכ-70% מגיעים גם מעיסאן.
הסיבה לכך צריכה להיות ברורה.
אבל לא כולם מאיסאן עובדים גם בפטאיה
קראו קדחת תאילנדית, הסבר ייחודי על המסתורין של התרבויות השונות, שהוא המפתח לזוגיות טובה.
חשבתי שהספר הזה כמעט חסר ערך. טוב להבין שיש הבדלים בין מדינות, אנשים, משפחות וכן הלאה. ובגלל זה חשוב לדבר על מה שאת מרגישה וחושבת ומה בן הזוג מרגיש וחושב. תקשורת -וכבוד- הוא המפתח לזוגיות טובה. אם אתה צריך מדריך כדי להסביר שההולנדים הסטריאוטיפיים מגיבים קצת יותר ככה והתאילנדית הסטריאוטיפית מגיבה קצת יותר ככה (שלא לדבר על זה שההבדלים בין ההולנדים לתאילנדים יכולים להשתנות מאוד) אז זה יהיה קשה מאוד עבודה. מערכת יחסים כזו.
ההולנדי הממוצע לא לוקח איתו את הרכישה החדשה שלו כדי להכיר לאמא ואבא אחרי כמה ימים, אבל איפה בדיוק נמצא הרגע הזה יהיה תלוי בכל מיני גורמים. שבסך הכל כל זה קצת שונה בתאילנד זה כנראה בסדר, אבל עולם אחר לגמרי עם דרך אחרת לעשות דברים? לא. אלא אם משפחתו של אחד מבני הזוג שמרנית ביותר ובן הזוג השני מגיע ממשפחה מאוד חופשית ופתוחה או משהו כזה.
זה אולי נכון בחלקו, אבל אם אני משווה את החוויות השונות שלי עם זה, זה ממש לא נכון.
הניסיון הראשון שלי. אני נוסע לתאילנד עם גברת תאילנדית שאני מכירה, שתיהן גרות באותה תקופה בהולנד, לחופשה של שבועיים. הייתי מודע לכך שהיא בזוגיות, לא גדולה, אבל עדיין מערכת יחסים/חיים ביחד אפילו. אני הייתי ילד הצעצוע, כביכול. אין לי בעיה באותו רגע. הייתי ילד חופשי. היא הלכה להוריה מיד עם תחילת החגים. ישנו שם ביחד והמשיכו יחד את החג לכמה ימים במקומות שונים. אני חוזר להולנד, היא חוזרת הביתה (ליד אודון תאני, כלומר איסאאן) לעוד שבוע. המשפחה ידעה היטב שאני לא זה שהם גרים איתו בהולנד. אבל לא שמתי לב לשום דבר שתואר כאן. פשוט היו כמה ימים נחמדים. כשנה לאחר מכן ראיתי בפייסבוק שהיא מבקרת משפחה עם הזוגיות/בן הזוג ההולנדי. אין בושה או הערות מרושעות בתגובות בתמונות FB. לא ממנה, לא מחבריה ב-FB.
ניסיון שני. פגשתי גברת בהולנד (אז אלמנה ובת 50). לאחר 3 פגישות בהולנד היא נאלצה לחזור בגלל העובדה הפשוטה ש-3 החודשים הסתיימו (ויזת שנגן). בביקורי הבא בתאילנד, כמה שבועות לאחר מכן, הוזמנתי לבית הוריה. כן, עם הבטחה מצדי שהתכוונתי לזה ברצינות ושיש לי כוונה להתחתן איתה. וזה היה. אני מדבר על אוגוסט עכשיו. אז היה לי הרושם שהיא באמת שונה כמו... כן כמו מי או מה בעצם?? אנשים פשוטים, קיום נורמלי, לא עשירים אבל גם לא עניים. בכל מקרה, הייתי מאוד חיובי ומרוצה. ותכננו להתחתן בתאילנד, לפני בודהה, בסוף אותה שנה. גם אנחנו עשינו את זה. (בדיעבד ממש מהר מדי) כפר קטן בין Lampang לצ'אנג ראי. מסיבה גדולה ברצינות. מספר רב של נזירים (כ-9 אם אני זוכר נכון!) אורחים רבים, מרחוק ומרחוק. שילם סינסוד הגון (שימו לב, אישה אלמנה בת 50!) והוסיף קצת זהב. בקצרה. הם לא מתביישים ונבוכים לדעתי. מאז שהייתי, ועדיין, תושב הולנד בגרמניה...... אין לה בעיה לקבל מייד ויזה לגור איתי. לפני שהתחתנו היא כבר הייתה איתי בגרמניה 6 שבועות כדי להתרגל לחיים כאן וכמובן להכיר יותר טוב. השנה הראשונה עברה טוב, אבל בשנה השנייה הכל היה אחרת. כדי שיהיה קצר. הנישואים הסתיימו במהירות. לקח בסך הכל שנתיים. ונחשו מה הייתה הבעיה הגדולה? נכון ! כֶּסֶף. אני אצטרך לנשוך כאן את הכדור ובתאילנד היה צריך לסגור חורים. הסינסוד הפך לחוב של 2 יורו להוריה. הבעיה הידועה. לְהַמֵר. אשמת הוריה פירושה גם אשמתה. למזלי לא הלכתי עם זה. ראיתי בפייסבוק שאחרי כשנה היא כבר הביאה מישהי אחרת (גרמנייה אני חושב כי היא עדיין גרה בגרמניה) לבית ההורים. לא תמונה אחת……. לא, גם כמה פורטרטים משפחתיים איתו בפייסבוק. אז לא הייתה בושה, אני חושב!!
ניסיון שלישי. כן, חלק אף פעם לא לומדים 🙂 ……. שבוע לפני חופשה קצרה מתוכננת, פגשה גברת דרך האתר דייט באסיה. הוזמנה מיד לביתה מבלי שפגשתי אותה. מקום ליד Uthai Thani / מערב תאילנד, כמעט לא ניתן לראות שם תיירים כי אין מה לראות. בנוסף; אמא ל-2 בנות מתבגרות, אב לילדים שאיתם חיה מספר שנים, יום אחד פשוט ברחה עם מישהו אחר. זה היה קצת קשה בהתחלה, היא אמרה לי, אבל עכשיו היא יכלה לטפל בעצמה ובילדים טוב מאוד. הייתה עבודה שלא לקחה הרבה זמן, רכב נחמד, בית רגיל (שבו גם גרו אמא ואחות) והיא דיברה אנגלית טוב מאוד. נשאר שם שבוע. הלך נהדר,…..עם הכל. הרגשתי מאוד נוח והיה קליק טוב מאוד. או.א. הולך לפגישות בכנסייה איתה ועם שאר בני המשפחה. לא הקטע שלי, אבל מעניין לראות שיש גם נוצרים בתאילנד ואיך הם נוהגים באמונתם. משפחה גדולה עם התכנסויות. מהר מאוד ציינתי שאני רציני לגביה, אבל שהיא צריכה להיות מוכנה לחיות באירופה. אני מזכיר את זה כי מדי פעם היא שאלה אם אני רוצה לגור בתאילנד לצמיתות. אחרי השבוע הנפלא הזה, חוזרים לעבודה בגרמניה. אחרי 6 חודשים חזרנו לבית שלה / גם לבית של אמה (אבא כבר לא בין החיים) ונשארנו שם. בערך שבועיים. בין נסיעות של כמה ימים. הכל עבר טוב ונעים. בחזרה לגרמניה, ניסיתי לגרום לה להגיע לגרמניה לפרק זמן מסוים עם ויזת שנגן. כאן התגעגעתי להתלהבות ולרצון אמיתי מצדה בכל פעם. בגלל זה סיימתי את הקשר. כמובן שהיה קצת בכי, אבל אף פעם לא האשימו אותי שהצבתי אותה ואת המשפחה במצב מביך. ומומחי תאילנד היקרים שלי, אל תעלו את הסיפור שתאילנדי שומר את זה לעצמו. הייתה לה גישה פתוחה וכנה כלפיי. הייתה פתוחה לגבי הספקות שלה לגבי מעבר לאירופה. היא גם הייתה מאוד פתוחה בביקורת שלה על החברה בתאילנד ובוודאי על הבודהיזם וכל עניין המקדש הסובב אותו.
קוראים יקרים, אנא הבינו אותי נכון, מה שאני רוצה לציין בזה זה את הדברים הבאים. לדעתי, מה שאני מתאר כאן יכול היה מאוד להתרחש בהולנד, בלגיה, גרמניה או כל מדינה אחרת באירופה או מחוצה לה. רק שהכל התרחש בתאילנד. בתקופה של כ-8 השנים האחרונות. אז בגלל זה אני רוצה להצהיר נגד הסיפור הזה שתואר לעיל. פגישה עם ההורים של חברתך התאילנדית היא לעתים קרובות, אך לרוב לא, בהתאם למסגרת שתוארה לעיל. הכל אפשרי, בכל מקום בתאילנד. זה נראה כמו העולם הרגיל שם 🙂
סיפור יפה וכנה, Sjeng, תודה על שיתוף החוויות שלך. אז אתם מבינים: אי אפשר להכניס תאילנדים לקופסאות יותר ממה שאנחנו האירופאים יכולים.
קורנליוס,
נכון שלאוכלוסיה התאילנדית יש דרגות ותפקידים ושאנשים בעצמם מכניסים את האוכלוסייה לקופסאות?
גם המבנים ההיררכיים בתוך המשפחה והחברה חזקים מאוד.
אפילו כתובת השם מציגה מבנה מדור.
אפילו השפה שונה בין החברה הגבוהה לחברה הנמוכה.
תודה על סיפור טוב, שינג. אני תמיד שמח לשמוע חוויות שונות מהתרבות ה'תאילנדית' הסטנדרטית.
טינו,
אני מניח שפגשת את אשתך בגלל עבודתך בתאילנד ברמה אקדמית.
עבדתי גם בבנגקוק בקרב ועם אקדמאים.
גם הקולגות התאילנדיות שלנו שם התעניינו בפרנג כבעל.
בפועל, רוב הפרנגים לא פוגשים את החברה שלהם בעבודה בתאילנד, אלא פשוט כמבקר במדינת נופש במהלך חופשה.
דעותיהם של כמה הולנדים לגבי תרבות תאילנדית "סטנדרטית" עשויות להיות שונות ממה שאתה חווה כתרבות תאילנדית "סטנדרטית".
אני חושב שזה תלוי במידה רבה בסיטואציה שבה אתה צובר רשמים וחוויות.
פגשתי את אשתי התאילנדית בהולנד, אי שם באמצע שנות התשעים. התחתנו בהולנד ונסענו לגור יחד בתאילנד ב-1999, שם נולד הבן שלנו באותה שנה. היא באה ממשפחה פשוטה, אביה היה ראש כפר. התגרשנו בשנת 2012 במלוא הפתיחות והידידות. קיבלתי משמורת על הבן שלנו ועברנו יחד לצ'אנג מאי שם הוא למד בבית ספר בינלאומי. הוא דובר תאילנדית, הולנדית ואנגלית שוטפת. עדיין יש לי קשר טוב עם האקס שלי ועם המשפחה שלה.
למדתי חינוך מחוץ לבית הספר בתאילנד ויש לי תעודת בית ספר יסודי תאילנדית ותעודת בגרות. נהדר להיות בכיתה עם כל התאילנדים השונים, מצעירים ועד מבוגרים. עבודתי בהתנדבות הביאה אותי לבתי ספר, מקדשים ובתי חולים. פגשתי תאילנדים מכל השיעורים והמקצועות.
גרנו בצפון תאילנד, צ'אנג קאם, פאיאו. טיילתי הרבה באזורים ההרריים שם וביקרתי בכפרים של כל אותם עמים אחרים.
כן, יש 'תרבות תאילנדית סטנדרטית', הנלמדת בספרים, בבתי ספר, במקדשים ובתקשורת. המציאות שונה ומגוונת הרבה יותר. היו פתוחים לכל מיני התנהגות, היו ידידותיים ומנומסים. תן דעה משלך במידת הצורך. אף אחד (טוב, כמעט אף אחד) לא האשים אותי בזה. לעתים קרובות הבעתי דעות שונות בפני נזירים, על נשים למשל. אם פסלתי משהו אמרתי זאת, אבל בצורה מנומסת. גם בזה רק לעתים רחוקות האשימו אותי, מקסימום לפעמים צחקו על זה. משהו כמו 'יש לך את זה שוב?' חשבתי שזה מצחיק.
ידע סביר בשפה התאילנדית עזר לי לעתים קרובות. אני רואה בזה כמעט הכרחי כדי להכיר את תאילנד טוב יותר. למרבה הצער, הידע הזה הולך ופוחת עכשיו, כשאני גר בהולנד כבר 4 שנים, כבר לא קורא עיתונים תאילנדים, כבר לא צופה בטלוויזיה תאילנדית וממעט לדבר עם אדם תאילנדי. הבן שלי מסרב לדבר איתי תאילנדית :). מוזר, התאילנדים האלה. רגע, גם הוא הולנדי.
סיפור חזק וכנה, Sjeng...ואת בהחלט לא היחיד...
"ההבדלים התרבותיים בין תאילנד למערב גדולים מאוד".
כשאני קורא את הסיפור הזה אני חושב שהוא לא כל כך שונה מהמערב בכלל. מה יהיה שונה במערב? אצלי גם האורחים צריכים לחלוץ נעליים. הילדים שלי גם לא הביאו את כל החברים הרבים שלהם כדי להכיר לאמא ואבא.
ובכן, וזה על 'כפריים בעיסאן'. מה עושים עם בתו של פרופסור?
אני לא חושב שצריך שיעור תרבות בכלל בעניינים האלה. דנו על זה אחד עם השני, זה מספיק. אם אתה עושה טעות, כולם צוחקים ואתה מתנצל. כל הדיבורים האלה על הבדלי תרבות 'גדולים' רק עושים אותך נוקשה ומגושם. פשוט תישאר מנומס.
בפעם הראשונה שביקרתי את החותנים התאילנדים שלי, הכל עבר חלק. מיד התקבלתי יפה והיה לנו מאוד נחמד ביחד. לא נתקלו בבעיות. כל כך שמחתי וגם הוקל לי. עברתי הכל כמו שצריך. אבל כשנפרדתי, עשיתי טעות גדולה בהתלהבות ובהבעת החסד שלי כלפי הוריה. חיבקתי את שני הוריה הקשישים. חשבתי לעצמי, הם באמת יעריכו את זה. הוריה עצמם לא אמרו דבר ואני חושב שהפרידה עברה בשלום. במהלך הנסיעה חזרה לבנגקוק, אשתי רצתה לדבר איתי על משהו. היא אמרה, עשית משהו בפרידה שלך שלא נעשה בתרבות התאילנדית. לעולם אל תיגע באנשים מבוגרים, זה סימן לחוסר כבוד כלפיהם. הייתי בהלם לרגע ומיד התנצלתי. אבל למזלי אשתי יכלה לצחוק על זה וגם החותנים שלי הבינו שזה יכול לקרות עם פרנג. עכשיו אני נותן וואי נחמד בכל פעם שאני נפרד. אדם לומד בעשייה. לעתים קרובות אני חושב על זה בחיבה.
אצלי זה היה בדיוק הפוך, פגישה ראשונה עם אמא ובזמן שניסיתי להכין משהו קיבלתי חיבוק גדול. גם בפרידה. עד היום אני עושה וואי קצר ואז חיבוק טוב. אני חושב על זה בחיבה וזה היה גם הרגע שבו הבנתי 'המדריכים התרבותיים האלה נחמדים, אבל מה שקורה בפועל זה באמת משהו אחר, החוברות האלה מגזימות בדימוי סטריאוטיפי אידיאלי'.
לאחר אובדן אמי האהובה היא אמרה: "אין לי עוד בת, אבל אתה עדיין הבן שלי". אני עדיין רואה אותה ואנחנו ממשיכים להתכרבל.
יפה... במיוחד המשפט האחרון, המקיף את הזרם
הסיפור שלך מזכיר לי את הביקורים של יזמים הולנדים שנסעו ליפן לעסקים.
גם יפנים וגם הולנדים היו מודעים להרגליו של זה.
בעת מסירת המתנות פרקו היפנים את המתנות כי זה המנהג בהולנד.
ההולנדים השאירו את המתנות באריזה, שכן זה נהוג ביפן.
מתואר היטב, אבל עדיין כמה חששות.
איסן הוא רק ה-.N.E. חלק מתאילנד. ואכן, החלק של המדינה שממנו מגיעות רוב הנשים שממנה פרנגות נכנסות למערכת יחסים. אבל תאמינו לי, מנהגים ומנהגים דומים ואפילו אחרים חלים בחלקים אחרים של תאילנד. מי שחושב שקל יותר למשפחות טובות יותר או למשפחות בעלות מעמד חברתי מעט גבוה יותר, ודאי יצטרך לשקול דעה זו מחדש. יש שם הרבה יותר התלבטות, במיוחד כשמדובר בפרנג.
התבוננות נוספת היא שגם שם מתפתח הזמן ובמיוחד באזורים עירוניים רואים מפגשים כאלה בצורה "רגועה" יותר. לכן הלחץ יכול להיות מעט נמוך יותר עבור כולם. מה שלא אומר שאנשים מייחסים לזה חשיבות מועטה ולא מעריכים איזה בשר/סטטוס/כספים יש בצנרת”. אבל בימים הבאים הם חוזרים במהירות לסדר היום, בסגנון תאילנדי...
כמובן, מדובר במערכות יחסים הטרוסקסואליות, מתעלמים מכל שאר האפשרויות אבל יש אותם טקסים.