Phumhuang 'Pheung' Duangchan, שירת מלכת החיים
Phumhuang 'Pheung' Duangchan (צילום: ויקיפדיה)
אני יודע מעט מאוד פאראנג שבאמת מוקסמים מהם לוק תונג, תנועת מוזיקה תאילנדית שמקורה בשנות החמישים של המאה הקודמת ועד היום, במיוחד באיסאן, היא ז'אנר פופולרי ביותר שאפשר להשוות בצורה הטובה ביותר מבחינת התוכן לשירים סוחטי הדמעות של הפולדרפופ ההולנדי. גם אם מדובר על רעיית תאו, חקלאים מזיעים ושדות אורז בוציים.
אני גר בכפר דייגים לאורך נהר מון, בו זקן הכפר מוצא צורך לקום מדי בוקר בין 07.00:08.30 ל-XNUMX:XNUMX בערך. בווליום מלא דרך הרמקולים הסמוכים לבקתתו לחינוך ולבילוי של המקומיים לוק תונג לתת לזה לברוח... תשומת לב מוזיקלית שאני לא תמיד מעריכה, אבל בן זוגי, שהוא איסן נולד, עדיין אוהב את זה ואפילו חושב שצריך להוסיף מדי פעם שירה למה שנשמע ובכך את השקט הנפשי באמת להעמיד את עצמי ואת הרועה הקטלוני שלי במבחן...
המלכה של לוק תונג היא ללא ספק המנוחה המוקדמת מדי, Phumphuang 'Peung' Duangchan, שסיפור חייה דומה לפעמים מאוד לאחד משירי החיים הדרמטיים שהיא הצליחה לפרש בכוח. היא נולדה כ-Ramphueng Chit-han ב-4 באוגוסט 1961, למשפחת איכרים מוכת עוני בצריף ללא שם אי שם במחוז Hankha שבדרום-מערב מחוז צ'אי נאט במרכז תאילנד. ילדותה, חמישית במשפחה של לא פחות משנים עשר ילדים, הייתה רחוקה מלהיות ורודה. היא נאלצה להתפרנס ובגלל זה היא הלכה לבית הספר רק עד גיל שמונה, ולאחר מכן החלה לחתוך קני סוכר או להתקבל לעבודה כעובדת יום. הקריירה הכושלת שלה בבית הספר הייתה הסיבה לכך שהיא כמעט לא ידעה קרוא וכתוב. אבל כן הייתה לה את המתנה לזכור טקסטים ששמעה. וזו, בשילוב עם קול שירה מעל הממוצע, הייתה הישועה שלה.
בגיל שתים עשרה היא קיבלה שיעורי שירה ולמדה לא רק עשרות לוק תונג-שירים בעל פה, אבל היא גם תרגלה את צעדי הריקוד הנלווים ואת הכוריאוגרפיה. היא החלה להשתתף בתחרויות שירה מקומיות ואזוריות כמסורתית לוק תונג-זמר. הופעותיה לא נעלמו מעיניהם. כשהייתה בת חמש עשרה, גילתה אותה להקת סיבוב הופעות שהגיעה לנגן בפסטיבל מקומי. היא נסעה איתם לבנגקוק שם התמזל מזלה לפגוש את קרו לופ בוריאט, כותב שירים, מלחין ומפיק מאוד יצירתי שהתנסה במודרניזציה של לוק תונג על ידי הוספת קצב אלקטרוני אליו. הנוסחה הזו תפסה בבירור את הקהל הרחב ואחרי ההצלחה הפנומנלית של אלבומה הראשון'Aue Hue Lor Jang' וכמה הופעות מצליחות בטלוויזיה, Phumphuang Duangchan הפך לפתע לדמות הדמות של הז'אנר החדשני הזה.
ה-Wat Thap Kradan ב-Supan Buri הוא מוזיאון לזכרו של זמר הפולק התאילנדי המפורסם Phumphuang Duangchan. צילום: kwanchai/Shutterstock.com
מכאן ואילך הכל זז מהר וחייה נראו כמו 'טנדר עני לנסיכה-אגדה בגלל הסגנון שלה, שילוב של המסורתי LukThungמוזיקה עם דיסקו ומוזיקת פופ ניתנת לריקוד בהחלט לא עשתה לה נזק. או כפי שהיא עצמה שרה באחד מלהיטיה הרבים:'באתי לעיר כדי להפוך לכוכב גדול/ זה היה קשה, אבל שרדתי...". כישרון השירה הבלתי מעורער שלה, המראה הטוב והתלבושות האקסטרווגנטיות והסקסיות שלה הפכו אותה לדמות קאלט ולאחד מאייקוני הפופ התאילנדי האמיתיים הראשונים. רבים מהשירים שלה היו על עצמה. על צעירות שנמלטו מהקיום האומלל בכפר כדי לחפש את האושר בעיר. על הכמיהה לאושר ולהצלחה, אבל גם על הנוסטלגיה הבלתי ניתנת לכיבוי למקום הולדתו...
עם זאת, לסיפור ההצלחה שלה היה גם חיסרון אפל מאוד. בעלה הראשון היה לוזר ידוע לשמצה שבגד בה בקביעות של שעון ובסופו של דבר עזב אותה בשביל ילדה ליד. כאילו זה לא מספיק, הוא חזר לאחר שגם מערכת היחסים הזו הגיעה לסיומה ועבר לגור עם אחת מאחיותיו של פומפואנג. הבריחות המאוהבות שלו הגיעו לקיצו כאשר הוא נהרג בהתקף זעם על ידי אחד מאחיו של פומפואנג. האח הזה הסתיים מאחורי סורג ובריח במשך 15 שנה בעוד אח אחר התאבד לאחר שנדחה על ידי חבר זמר... בשנת 1984, Phumphuang Duangchan התחתן שוב. הפעם עם הזמר קריסורן סנגאנון. שנה לאחר מכן נולד בנם Pakkawat Pisitwuthiratch. חייה הסוערים משהו נפוצו בינתיים בעיתונות הצהובונים, אבל זה היה בעיקר ניצול האמון של כל מיני אנשים מפוקפקים מסביבתה הקרובה, כולל בעלה החדש, שהרג אותה. נוכלים ערמומיים ניצלו את הנאיביות והאמינות שלה כדי להבטיח שכאשר חלתה במחלה קשה היא תהיה חסרת פרוטה ולא תוכל להרשות לעצמה את הטיפול הרפואי שלה.
Wat Thap Kradan ב-Supan Buri, מוזיאון המוקדש לזכרו של Phumphuang Duangchan. צילום: kwanchai/Shutterstock.com
היא מתה מאי ספיקת כליות ב-13 ביוני 1992 בבית החולים Buddhachinaraj בפיטסנולוק. חלק מהמקורות טוענים שהמוות הזה קרה בנסיבות לא לגמרי ברורות, אבל לא מצאתי שום מידע קונקרטי על כך. אבל אפילו טענות אלה תרמו ללא ספק לבניית המיתוסים סביב האמן המדהים הזה. עד שהיא מתה היא הקליטה למעלה מ-600 שירים ב-60 אלבומים וכיכבה ב-10 סרטים. רק בהלוויה שלה התברר עד כמה היא זכתה לפופולריות עצומה. על פי ההערכות, כ-200.000 אבלים - כולל מלך תאילנד בהומיבול - נהרו לוואט טפראקדן בסופאנבורי כדי לכבד את זכרה.
הסרט הביוגרפי יצא לאקרנים ב-2011 הירח מ-Bhandit Thongdee על חייה הנפלאים אך הטרגיים. היא מוערכת ומוכרת על ידי הדור הנוכחי של אמני Luk Thung "הילדה שמכניסה את התבלין ללוק תונג"... וזה, לדעתי, יותר ממוצדק.
טוב מצידך שהבאת את תשומת הלב לזמר הזה, לונג יאן. כל תאילנדי אמיתי מכיר אותה.
אבל המונח 'Het Levenslied' מתאים יותר לשירים בעלי תוכן פוליטי וסוציו-אקונומי יותר, כמו של Carabao.
Phumphuang 'Pheung' Duangchan. Phumhuang פירושו 'אישה יפה' ודואנגצ'אן הוא 'הירח'. פירוש הכינוי שלה פונג הוא 'דבורה' או 'דבש'.
הנה שיר שלה: 'איש חלומותיי'. הסרטון וקישור לתרגום באנגלית. צפו, האזינו וקראו!
https://www.youtube.com/watch?v=e2O2L6yLR5A
שלום טינו, לא אתה טועה. למונח לוונסלייד אין שום קשר לפוליטיקה. רחוק מזה.
שיר של חיים הוא שיר ששר על דברים מהצד האפל של החיים בפרט. בדרך כלל יש לו מוסר השכל ומשדר תחושה סנטימנטלית או מלודרמטית. יש לו מבנה סטנדרטי של פזמון ופסוקים. בהולנד, משנות ה-50 ועד שנות ה-80, שלטו בז'אנר בעיקר המפיקים ג'וני הוז ופייר קרטנר, אשר עבור אמנים כמו זנג'רס זונדר נעאם, שאף הוכרזה כ"מלכת שירת החיים", ג'אנטיה קופמנס ו. קורי ודה-רקלס, אדי וולי מפיקים תקליטים מצליחים, בשנות ה-80 העניין של כלי התקשורת הגדולים בשיר החיים ירד, למרות שאנדרה הזס הפך לכוכב חדש עם תשעה עשרת הלהיטים המובילים. קוס אלברטס גם כבש להיטים מזדמנים, אבל חוץ מזה כמעט ולא פרצו אמנים חדשים לקהל הרחב. היו אלה בעיקר התחנות הפיראטיות הבלתי חוקיות וחברות התקליטים הקטנות המתמחות בשיר החיים שהיו התומכים החשובים ביותר בשיר החיים מעתה ואילך. ההצלחה המדהימה שחווה פרנס באואר מאז שנות ה-XNUMX הגיעה דרך המעגל הזה. (מקור ויקיפדיה).
אני לא זוכר שמפרשנים של שיר החיים ההולנדי שרו אי פעם על פוליטיקה.
כתוב יפה מאוד. פיטר היקר, והכל יחול גם על הולנד.
בתאילנד, לעומת זאת, ל'שיר החיים' เพลงเพื่อชีวิด phleng pheua chiwit כפי שבוצע על ידי הלהקות Caravan ו-Carabao יש משמעות אחרת. זה כאן:
https://en.wikipedia.org/wiki/Caravan_(Thai_band)
ציטוט:
Caravan (תאילנדית: ฅาราวาน, RTGS: Kharawan), [1] היא להקת פולק-רוק תאילנדית שהוקמה מתוך תנועת הדמוקרטיה ב-1973. הוא השיק את ז'אנר ה-phleng phuea chiwit (เพลงเพื่อชีวิต, "שירים לחיים") שזכה מאז לפופולאריות על ידי קארבאו.
אז היא נקראת 'המלכה של לוק תונג'. לוק תונג פירושו: 'ילד שדות האורז'. ואתה כמובן צודק שזה מאוד דומה ל'לבנסלייד' ההולנדית.
הנה עוד שיר שלה. כך היא התפקדה
https://www.youtube.com/watch?v=OBnZ7GpvweU&t=71s
"
เพลงเพื่อชีวิด אני חושב שפירושו 'מוזיקה על החיים' זה משהו אחר. מה שאתה אולי מתכוון אליו הוא שירי מחאה.
שיר מחאה הוא שיר שלועג לחברה במטרה לשנות אותה. זמרי המחאה הידועים הם וודי גאת'רי, פיט סיגר ובוב דילן, ובהולנד ובבלגיה גם ארמנד, בודיווין דה גרוט ורוברט לונג (מקור: ויקיפדיה)
היי טינו, ראיתי שחארוואן כתוב לעתים קרובות כ-ฅาราวาน, לא צריך את זה ב-คาราวาน
הם?
יאן וטינו היקרים, בכל הנוגע לשמות, יש לי כמה התנגדויות למותגים. שם הבמה שלה הוא
พุ่มพวงดวงจันทร์,Phôem-poewang (אישה יפה) Doewang-tjan (ירח). סימן קריאה ผึ้ง, phûng (דבורה). זהו קיצור נפוץ של הכינוי น้ำผึ้ง, nám-phûng (דבש).
והיא נולדה בתור รำพึงจิตรหาญ, ראם-פונג (להרהר, להרהר) tjìt-hǎan (אמיץ, האמיץ).
בכלל, אני לא מעריץ גדול של שירי חיים, או כאלה שמגיעים מהולנד או מתאילנד. אתה לא משמח אותי עם ערב מלא בשירי חיים. אבל כמובן שיש כמה אמנים, להקות ושירים מיוחדים (בסאונד או בטקסט) שבהחלט שווה להאזין להם.
בכל מקרה, תודה על הביוגרפיה הקצרה Jan. חבל שנעשו לה ולרבים איתה כל מיני עוולות. זה מיד מקור השראה למשוך תשומת לב לעצב, כאב ושאר התעללויות, אז במובן מסוים זה נחמד שאפשר להמיר משהו שלילי במשהו יפה וטוב.
עצוב שאישה כל כך מוכשרת מתה כל כך צעירה, צעירה בת 31!
ואז צריך למות כי לא היה כסף לשלם עבור בית החולים.
מי שעשה את זה צריך להתבייש בעצמו!
הסיבה האמיתית למותה הייתה!
איידס (רגיש מאוד לכולם באותה תקופה).
מודלקת על ידי בעלה הנואף.
הכרתי אותה אישית, והיא הייתה אדם מאוד אוהב.
בברכה ג'ון,
היי ג'ון, אתה יכול לספר לנו קצת יותר על מערכת היחסים שלך איתה.
Phumhuang מחזיר אותי לשנות ה-90, ואני חושב שזה יהיה נהדר לשמוע מאדם הולנדי שהכיר אותה.
תודה לך, בברכה karel2
תראה, אני אוהב לקרוא את זה, אחרי כמה חיפושים בגוגל נתקלתי גם בגרסה האנגלית של הסיפור הזה. אני לא מבין מילה מהמילים, אבל אני אוהב להאזין למוזיקה כבר שנים, גם בבית בהולנד אני מעלה אלבום באופן קבוע עם לוק תונג או מור לום, ופעם בכמה זמן מור לום שר . את האלבומים ניתן גם לרכוש כמעט "בחינם" ב-eThaiCD.com באופן מוזר, עדיין לא ממש הקשבתי ל-Peung מקרוב. דבקתי יותר ב-Jintara Poonlarp (האלבומים הישנים שלה) ובעיקר בקול הצרוד משהו של Siriporn Umpaipong.
בדרך כלל "מוזיקה עממית" היא בכלל לא הקטע שלי, אירי פולק לכל היותר. והאזינו במיוחד לאמני הסולו בשפה האנגלית משנות ה-80 וה-90, בין מאות הדיסקים יש לכל היותר דיסק תועה של Hazes ווילי אלברטי. אבל בעיקר השלווה שמעניק לוק תונג / מור לום דרך "חליל הפאן" (?) וגיטרה פין שהופך אותה לכל כך נפלאה להאזין לה.
שמעתי את קולה בפעם הראשונה לפני זמן רב במסיבת Loi Khratung באמסטרדם צפון, בהשמעה של Katheuy. נעשה בצורה מושלמת
השיר היה Ngeunnne mi mai, עדיין אוהב את זה והוא אחד משני שירים ששמרתי בשורה.
זה שלה הוא במועדפים שלי ביוטיוב
https://youtu.be/ynguKZcPT9c