היועצים המשפטיים של שליחות רולין-ג'קמיינס

Rolin-Jaequemyns (מקור: ויקימדיה)

על מנת להוות חלק מהסדר העולמי הנשלט על ידי אירופה של סוף המאה התשע-עשרה, מספר מדינות לא-מערביות הופעלו באופן דיפלומטי על ידי המעצמות הגדולות בסוף המאה התשע-עשרה לציית למספר של תנאים. לדוגמה, סיאם - תאילנד של ימינו - נאלצה לאמץ מערכת משפטית מודרנית, לציית לכללי המשפט הבינלאומיים, להקים חיל דיפלומטי ולהחזיק גופים ממשלתיים הפועלים כהלכה. כדי לנווט את המודרניזציה הזו של המדינה הסיאמית בכיוון הנכון, ממשלת סיאמי פנתה ל- בלגי עורך דין ופוליטיקאי לשעבר גוסטב רולין-ז'קמינס (1835-1902).  

גוסטב רולין-Jaequemyns היה בן 57 וכבר הייתה לו קריירה מרשימה כשהגיע לסיאם ב-1892. פוליטיקאי זה בעל פרופיל ליברלי מובהק היה שר הפנים הבלגי לשעבר, וכעורך דין בעל שם בינלאומי, היה לו השפעה גדולה על הקמת פרס נובל לשלום ב-1904. Institut de Droit International. אגב, מאז 1874 הוא הוביל ועדה בתוך המוסד הזה שעסקה בסוגיות של אקסטרטריטוריאליות במדינות אסיה.

בניגוד לשער, המגעים הראשונים של גוסטב רולין-ג'קמינס עם נציגי ממשלת סיאמי ודאי התקיימו כבר ב-1891 במהלך שליחותו האירופית של הנסיך דאמרונג, שחיפש תמיכה ובני ברית באותה תקופה. אחרי הכל, רולין-Jaequemyns שלח קורות חיים לפרדריק וו. ורן, מזכיר הנציגות הסיאמית בבומביי, לפני סוף אותה שנה. בכל מקרה, נראה שלבריטים הייתה אמירה חזקה במינוי זה וזה כשלעצמו לא מפתיע כי רולין - ז'קמינס לא היה ידוע בדיוק כידידה של צרפת ולכן יכול היה להועיל לבריטים בהגבלת השאיפות הקולוניאליות הצרפתיות. המזרח הרחוק.

למרות שרולין-ג'קמינס הפך ליועץ הראשי למדיניות החוץ והפנים של ממשלת סיאמי בין השנים 1892 ל-1901, הוא עסק בעיקר בהכנסת רפורמות משפטיות נחוצות. זה הוקל במידה רבה על ידי משרד המשפטים שהוקם בבנגקוק ב-1892 והמועצה המחוקקת שהוקמה בינואר 1895 בהנחייתו. בשנים הבאות, המוסד האחרון יהיה מעורב באופן אינטנסיבי בקודיפיקציה וברפורמה של החקיקה הסיאמית. הכוונה לא הייתה להעתיק באופן עיוור דוגמאות זרות, אלא ליצור חקיקת יסוד חדשה לגמרי תוך כבוד לחוקים ולתקנות הישנים. למען הרפורמה בבתי המשפט, לעומת זאת, רולין-ג'קמינס אכן קיבל את החרדל בחו"ל, כלומר בריטניה הגדולה.

זמן קצר לאחר שהגיע רולין - יאקמינס לבנגקוק, לא רק שאשתו אמילי ובתו הנרייט הגיעו, אלא גם מספר עורכי דין - רובם ממשפחות ליברליות מבריסל וגנט - שנאלצו לסייע לו המשימה שלו. הראשון והחשוב ביותר במה שנקרא משימה זו רולמין-ז'קמינס היה ללא ספק רוברט ג'ון קירקפטריק דה קלוברן, עורך דין ממוצא סקוטי שנולד בבריסל ב-8 במאי 1865. קירקפטריק, בהצטיינות בהצטיינות רופא יוריס הועלה ל- אוניברסיטת ליברה דה ברוקסל היה עורך דין מבטיח, שאחרי שהגיע לבנגקוק בפברואר 1894, התגלה במהירות כיד ימינו של גוסטב רולין - Jaequemyns. וזה לא נעצר שם כי ב-5 במאי 1896 התחתן עם הנרייט רולין בכנסייה הפרוטסטנטית בבנגקוק. העובדה שהנסיכים הסיאמיים ומצטייני השרים דאמרונג, דווונגסה ובאנורנגסי היו בין העדים לחתונה זו הייתה סימן ליוקרה שממנה נהנה קירקפטריק. גם ילדיהם, שנולדו בבנגקוק, היו מבלים את רוב חייהם בתחום המשפטי. הבת נל (°1898) נישאה להיסטוריון המשפטי הידוע פרנס גנשוף. הבן רוברט הבן (°1899) הפך לפרופסור למשפט בריטי ב- אוניברסיטת ליברה דה ברוקסל. הוא נפטר ב-4 באפריל 1991 בבריסל. בנו ז'אן רוברט (1934-2015) היה עורך דין בבית המשפט לקאסציה ונשיא הלשכה לשעבר.

קירקפטריק, שככל הנראה שמר על קצב עבודה גבוה, יהיה, בנוסף לעבודת החקיקה שלו, גם אחראי כמעט לבדו על פינוי הכמות העצומה של צבר התביעות במחוזות. הוא יכול היה לסמוך על תמיכתו הפעילה של הנסיך רג'בורי, שב-1891 השתתף בטקס היוקרתי. מכללת קרייסטצ'רץ' סיים את לימודיו באוקספורד כעורך דין, הסיאמי השלישי אי פעם שסיים תואר במשפטים זרים. במרץ 1896 מונה בנו זה של המלך צ'וללונגקורן לשר המשפטים. לקירפטריק לא רק הייתה השפעה גדולה בארגון מחדש של המוסדות המשפטיים הסיאמיים, אלא, כמו חמו, גם הפך להיות מעורב באופן פעיל בעיצוב מדיניות החוץ של סיאמי. לדוגמה, הוא ניהל בהצלחה את המשא ומתן שהוביל להסכם סיאם-יפן משנת 1898. שנה לאחר מכן, רוברט קירקפטריק, נחלש מאוד ממלריה, חזר לבלגיה עם משפחתו, שם נכנע זמן קצר לאחר הגעתו...

בשנת 1900, כאשר המנדט של משימת רולין-ז'קמינס הגיע לסיומו, 9 מתוך 11 היועצים המשפטיים של ממשלת סיאמי היו בלגים. השניים האחרים היו פאטין ההולנדי ומסאו היפני. סה"כ 14 עורכי דין בלגים אמורים היו פעילים בסיאם לטווח קצר או ארוך יותר בהקשר של המשימה רולין - Jaequemyns.

אחת מדמויות המפתח האחרות הייתה קורניי שלסר (1866-1952). דוקטור זה נולד באל, לוקסמבורג, ונרשם כעורך דין בלשכה בבריסל. הוא היה נשוי למארי ג'פרוי והגיע לסיאם ב-1895 לבקשת גוסטב רולין. בתחילה הוא עסק בעיקר ברפורמה של רשויות המשפט, אך בשנת 1900 ירש את קירקפטריק, שחזר לבלגיה, כיועץ המשפטי הראשי לממשלת סיאמי. הוא גם היה חלק מהוועדה שבין 1905 ל-1908, בהנהגתו של המשפטן הצרפתי ז'ורז' פאדו, חיברה את חוק העונשין של סיאמי.

פייר אורטס ב-1934

פייר אורטס (1872-1956) היה, כביכול, חתוך לקריירה משפטית. הוא השתייך לדור השישי בשורה בלתי פוסקת של מומחים משפטיים בולטים. סבו היה שר המדינה הליברלי לשעבר אוגוסט אורטס, עורך דין, פרופסור והיסטוריון. אביו של פייר אורטס היה עורך דין בבית הדין לקאסציה בבריסל. כדוקטור חדש למשפטים, הוא היה ראש המטה של ​​נציגות רולין - Jaequemyns בבנגקוק בין 1896 ל-1898, שם עסק בעיקר ביישום המשפטי של יחסי חוץ סיאמיים. בסתיו 1897, למשל, הוא ביקר במדינות הווסאלות של לאוטיה וצפון סיאמי בתור הנציב הממשלתי של המלך צ'וללונגקורן. במרץ 1898 חזר לבלגנלנד כדי להחלים ממלריה. בלחץ משפחתו, הוא לא חזר לדרום מזרח אסיה, שם הוצעה לו עבודה חדשה כיועץ משפטי בלואנג פראבנג. הוא נכנס לשירות הדיפלומטי הבלגי ועסק בעיקר במדיניות הקולוניאלית בקונגו. הוא סיים את דרכו כמזכ"ל משרד החוץ. הוא היה חותנו של עורך הדין בעל ההשפעה לא פחות וולטר גנשוף ואן דר מירש.

משפחה יוטרנד

אוגוסט דאוג' (1865-1947) מגנט הגיע גם הוא ממשפחה של עורכי דין ואנשי אקדמיה ידועים. עורך הדין הזה, שהיה לו בונוס נחמד גם הוא בעל תואר במדעי המסחר והקונסולריות, רק מלאו לו 32 שנים כשהגיע לבנגקוק. פחות משלוש שנים לאחר מכן, הוא עזב את מיסיון רולין - Jaequemyns, אך הוא השתמש בניסיונו וברשתו כדי להתמנות לתפקידים דיפלומטיים שונים באסיה. לדוגמה, הוא היה סגן קונסול בלגי בבייג'ינג.

אמיל יוטרנד בן ה-28 (1870-1966) הפך לחבר בבית הדין הבינלאומי בקוראט והיה חלק מ בוריספה ובית המשפט לערעורים בבנגקוק הוא היה נשוי לדניס ויילר שהלכה בעקבות בעלה לבנגקוק. לאחר חזרתם לבלגיה ב-1905, פרסמו בני הזוג את המסמך הניתן לקריאה Au Siam – Journal de voyage de M. et Mme. יוטרנד.  אמיל יוטרנד יפרסם מאוחר יותר באופן קבוע מאמרים על סיאם בעיתונות הלאומית. בניגוד לרוב חברי נציגות רולין-ז'קמינס, הוא לא נכנס לשירות דיפלומטי או נשאר עורך דין, אלא הפך למנהל מכון סופריור דה Commerce במונס.

פליסיאן קטייר (1869-1946) היה בן 27 כשהחל לעבוד בבנגקוק במשך שנה אחת בנציגות המשפטית הבלגית. רולין - Jaequemyns כינה אותו אחד הכישרונות המבטיחים בבר בבריסל. עם זאת, הוא לא היה רק ​​עורך דין, אלא גם דוקטור למדעי המדינה והמנהל. לאחר 'זמן השירות' שלו בסיאם, הוא היה אחד ממייסדי ה'השתלטות' על מדינת קונגו החופשית של ליאופולד השני על ידי בלגיה. פרופסור זה ב-ULB הפך למושל של Societe Generale ויו"ר ה Union miniere du Haut-Katanga אחד מאנשי הפיננסים והבנקאים הבלגיים החשובים במחצית הראשונה של המאה העשרים. זה זיכה אותו בתואר ברון. רנה שרידן, שעבד עם קטייר זמן מה, יישאר בסיאם הארוך ביותר מבין כל היועצים הבלגים. הוא שירת בממשלת סיאמי במשך למעלה מרבע מאה וקיבל את התואר המכובד Phyay Vides Dharmamontri על ידי המלך Vajiravudh. הוא מת בבנגקוק ב-1927. כמו קירקפטריק ושלסר, רנה שרידן ישב בתפקיד מייעץ בבית המשפט העליון סן דיקה.

פליסיאן קטייר (מימין בתמונה) ב-1924

אנחנו יודעים רק על צ'ארלס סימון ור' טימונט שהם עבדו כעוזרים יועצים משפטיים בבנגקוק, פוקט ופיטסנולוק. הם גם נכנסו לשירות דיפלומטי לאחר מכן. צ'ארלס רובינס, לעומת זאת, היה מעורב באופן פעיל בהתוויה המשפטית של הגבולות הטריטוריאליים של סיאמי ופורסם על כך. אלבום תיחום גבול סיאם משנת 1905. לצערי, לא הצלחתי למצוא פרטים לגבי הקריירה של היועצים האחרים, בפרט א. הנבו, ל. דה בושר וא. באדור. לרוע המזל, גם בירורים בארכיון החוץ בבריסל לא הניבו דבר...